יקנעם זוכרת את השואה וקורבנותיה, ובהובלת תלמידות ותלמידי תיכון אורט פרס למנהיגות, לחדשנות ולמצוינות התקיים באודיטוריום הבית ספרי טקס יישובי שעמד השנה בסימן: "המשפחה היהודית בשואה". הטקס התקיים בהתאם להגבלות פיקוד העורף, ולרווחת התושבים הועבר בשידור חי בדף הפייסבוק של עיריית יקנעם.
תלמידות ותלמידי התיכון אמרו שאנו מתייחדים הערב עם זכרם של ששת מיליון בני עמנו שעונו, נטבחו ונרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם על אדמת אירופה והוסיפו שמאחורי המספרים עומדות משפחות שלמות שנגדעו ואנו שואבים כוחות מאלו שניצלו והקימו משפחה. תלמידות בית הספר סיפרו את סיפורם של שרה ויחיאל גרליץ מבדזין שבפולין שנלקחו לגטאות והפקידו את בתם היחידה דיתה בת השש אצל חבר פולני. מתוך תחושה שהם לא ישובו עוד לראות את בתם, הם השאירו לה מכתב שהייתה אמורה לפתוח כשתתבגר. השניים שרדו את השואה והתאחדו עם דיתה ועלו לארץ ישראל ב – 7.7.44.
ראש העיר, רומן פרס אמר שיום השואה והגבורה הוא לא רק יום של זיכרון, הוא גם יום של זהות ועל כתפי כולנו מונחת האחריות לזכור, לספר, להנחיל ולהבטיח. ראש העיר סיפר שבשנה שעברה הייתה לו הזכות להשתתף במצעד החיים באושוויץ – בירקנאו במסגרת ציון 80 שנה לשחרור המחנה והוסיף שישנם רגעים בהם נוצר האדם מחדש ושם היו רגעים כאלו. "לעמוד במקום בו ביקשו להשמיד את עמנו ולראות את דגלי ישראל מתנוססים, לוחמים יהודים במדי צה"ל זו תחושה עילאית שלא ניתן לתאר במילים", הדגיש ראש העיר.
הרב נועם דקל אמר שגם 81 שנים אחרי סיומה של השואה עדיין ישנן כלפי היהודים תופעות של אנטישמיות. הרב ציין שהציווי לזכור את השואה מגיע מהתורה מהציווי "זכור את אשר עשה לך עמלק" והוסיף שעל אף כל שונאי ישראל שרוצים לכלותינו הקמנו ב"ה יישוב יהודי בארץ ישראל ויש לנו צבא חזק שמנצח את כל שונאינו. בתום הדברים הדליקו תלמידות ותלמידי אורט פרס 6 נרות הזיכרון. ראש העיר, רומן פרס התכבד בהדלקת נר התקומה.
במהלך הטקס נאמרה תפילת היזכור. תלמידות ותלמידי הלהקה הבית ספרית שרו את "ערב מול הגלעד", "אמא שלי", "מספר על היד". הטקס הסתיים בתפילת "אל מלא רחמים" וקדיש מפיו של סא"ל במיל' ותושב העיר עופר בר – כוכבא ובשירת התקווה.
ראש העיר, מר רומן פרס:
"יום השואה הוא יום של זיכרון כואב מחד ומבחן זהות שלנו לעתיד שאנו בוחרים לבנות מאידך. העם היהודי קם מן המקומות האפלים ביותר והוכיח את כוחו לא רק לשרוד, אלא לחיות, לבנות בית, להקים מדינה חזקה ולעמוד זקוף. העובדה שנכדי וניני ניצולי השואה מגינים כיום על מדינת ישראל היא הוכחה לעוצמה שלנו ולדרך שעברנו. תודה מקרב לב לתלמידות ולתלמידי תיכון אורט פרס על טקס מרגש, עמוק ונוגע, שהזכיר לכולנו את כוחה של המשפחה, של הזיכרון ושל התקווה. יהא זכרם של ששת המיליונים ברוך ונצור בלב האומה לעד ותהא הערכתנו רבה ועמוקה לניצולי השואה החיים איתנו". עם ישראל חי".