חתימות הדיירים, הדחיפה העירונית והשותפות עם היזם: פרשקובסקי גרופ ונופי רוממה מקדמות מהלך רחב היקף בעיר – עם דגש על ביטחון, איכות חיים וליווי אישי לאורך כל הדרך.
בין הרחובות הוותיקים של יקנעם עילית, מתרחש בשקט מהלך שיכול לשנות לא רק את קו הרקיע – אלא את התחושה היומיומית של החיים בעיר: איך הולכים ברחוב, איפה עוצרים לקנות משהו בדרך הביתה, עד כמה יש ביטחון במבנה, הרגלים חדשים של פנאי והנאה. ארבעה מתחמי התחדשות עירונית בעיר נמצאים כיום בחזית הליכי התכנון בוועדה המחוזית, והמשמעות לתושבים אינה מסתכמת בחידוש חזות הבניינים בלבד. מדובר בשינוי שעשוי להיות מורגש בשגרה עצמה – בתשתיות, במרחב הציבורי, ובעיקר בתחושה שהעיר מתחדשת בלי לאבד את האופי שלה.
עדי בורקין, מנכ״ל פרשקובסקי גרופ, מתאר את יקנעם כעיר שנמצאת בנקודת מפנה. “התחדשות עירונית טובה לא מתחילה בבטון ונגמרת במפתח,” הוא אומר. “היא מתחילה באמון. לפני תוכניות והיתרים – יש אנשים, יש קהילות, יש דיירים שחיים שנים בבניינים שהתיישנו, ולעיתים גם בתחושה שהם נשארו מאחור. המטרה שלנו היא שהיום־יום שלהם יהיה פשוט יותר, נעים יותר, בטוח יותר.”
לדבריו, העבודה בשטח משלבת תכנון, רישוי ותיאום מול הרשויות, לצד ליווי רציף ונוכח של הדיירים: פגישות, הסברה, מענה לשאלות וירידה לפרטים – כדי שהדרך תהיה ברורה ושקופה. “כשהתהליך מתנהל בקשב ובהתמדה, רמת הוודאות עולה,” הוא אומר, “והחששות הטבעיים מקבלים מקום לביטוי ולמענה – וכך גם בהדרגה מתפוגגים.”
עו״ד יוסף עזרא, ממשרד יוסף עזרא ושות׳, שמייצג בעלי זכויות בארבעת המתחמים, מתאר את המהלך כנקודת שיא של עבודה ארוכה, ומדגיש את ממד האמון שנבנה בין הדיירים לשותפים בתהליך:
“לאחר שנים של עבודה מאומצת, מרגש לראות כי ארבעה מתחמי התחדשות עירונית ביקנעם, שבהם אני מייצג את בעלי הזכויות, מצויים בחזית הליכי התכנון בוועדה המחוזית. שיתוף הפעולה ההדוק עם הדיירים, והחתימה של למעלה מ־85% מבעלי הזכויות על ההסכמים, מדברים בעד עצמם ומעידים על רמת האמון הגבוהה ועל הציפייה הממשית להתחדשות.”
בסך הכול מדובר בכ־400 דירות קיימות, במתחמים ברחובות הצאלים, השקמה, האלונים והאילנות – שכונות ותיקות שנבנו בעשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה (מתחם השקמה נמצא בשלב גיבוש מתווה תכנוני בעיריית יקנעם).
“היעד הוא לא רק להחליף בניינים,” מציין בורקין. “אנחנו מתכננים בניינים מודרניים ובטוחים יותר, פתרונות של נגישות, מרחבים ירוקים וחללים משותפים שיכולים לחזק תחושת קהילה. התחדשות עירונית אמיתית צריכה להיות מורגשת באיכות החיים, לא רק בתוכניות.”
וכששואלים אותו מה מבחינתו מגדיר הצלחה, הוא לא מתחיל בגובה הבניין. “בסוף, הדיירים רוצים לדעת דבר פשוט: האם החיים יהיו טובים יותר,” הוא אומר. “ממ״ד, מעלית, חניה מסודרת, לובי נעים, נגישות, בטיחות, תכנון שמתחשב במשפחות ובאוכלוסייה מבוגרת – אלה הדברים שמרגישים אותם בכל בוקר.”
לדבריו, יקנעם היא עיר שמרגישים בה מיד את האנושי: משפחות, יחסי שכנות, נוף ירוק מסביב, וקצב שמאפשר לנשום. “כמו כל עיר, גם היא אורגניזם,” הוא מוסיף. “כשחלקים ממנו מתיישנים – מדרכות, תשתיות, בניינים – זה לא רק ‘עניין הנדסי’. זה משפיע על האנרגיה של הרחוב, על איך אנשים יוצאים מהבית, על תחושת גאווה מקומית. כשאתה מחזק מרקם, אתה מחזיר לעיר תנועה טבעית.”
בפרשקובסקי גרופ מדגישים כי לצד ההנדסה והתכנון, יש חשיבות לאופן שבו התהליך מנוהל מול האנשים שחיים במתחמים. “זה שינוי משמעותי בתוך החיים,” אומר בורקין. “כדי שהוא יעבוד, צריך לנהל אותו ברגישות, בנגישות, ובתקשורת שמכבדת את הדיירים ואת הקצב שלהם. כשיש שיח טוב ושקיפות, הדיירים הופכים שותפים אמיתיים לתהליך – וזה מה שמאפשר להתקדם.”
ההתחדשות ביקנעם אינה מהלך קצר. לפי החברה, מדובר בתהליך רב־שנתי (כ־10 שנים), בין היתר בגלל תנאי השטח והצורך לנהל מעבר של דיירים באופן מסודר. אחד האתגרים המקומיים הבולטים הוא מחסור יחסי בדירות להשכרה, שמקשה על פינוי מתחמים גדולים בבת אחת. “לכן אנחנו מתכננים שלבים מראש,” הוא מסביר, “כדי שכל דייר ידע מתי ואיך הוא עובר, בלי לייצר טלטלה מיותרת ובלי לנתק אנשים מהשכונה שלהם בבת אחת.”
לצד מתחמי המגורים, מקודם גם מהלך של חידוש המרכז המסחרי הוותיק הסמוך לבניין העירייה – מהלך שבורקין רואה בו חלק מהתמונה העירונית הרחבה. “מרכז מסחרי ישן הוא לא רק חנויות,” הוא אומר. “זה דופק עירוני, מקום שבו עוברים בדרך הביתה, פוגשים שכנים, עוצרים לקפה או לקנייה קטנה. כשמחיים אותו – מייצרים תנועה ומחיים את ההרגלים העירוניים. עירוב שימושים נכון, שבו מגורים, מסחר ותעסוקה נמצאים במרחק הליכה, מייצר עיר שחיה לאורך שעות היום, זה משנה את החוויה: יותר תנועה טבעית, יותר מפגשים ברחוב, יותר אופציות לשעות הפנאי, תחושה מתחדשת של ‘יש פה חיים’.”
כאן חוזר גם ההקשר הרחב יותר של התקופה. לדברי עו״ד עזרא, המציאות הביטחונית בשנים האחרונות חידדה עבור רבים את הדחיפות שבמיזמים מסוג זה: “אין ספק כי ימי המלחמה שחווינו רק חיזקו את ההבנה בדבר החשיבות והדחיפות של מיזמי התחדשות עירונית.”
הוא מוסיף כי התקדמות התהליך נשענת גם על שיתוף פעולה עירוני משמעותי ועל עבודה מקצועית עקבית:
“הודות לדחיפה המשמעותית של עיריית יקנעם והעומדים בראשה, צוות ההנדסה ומינהלת ההתחדשות העירונית, ובשיתוף פעולה עם היזם שנבחר – פרשקובסקי גרופ ונופי רוממה – התהליך מוכיח את עצמו ומניב תוצאות ממשיות עבור הדיירים שאותם אני מייצג. עבורי, מדובר בתקופה מרגשת במיוחד, גם כתושב העיר. אני מקווה כי בתוך כשנתיים נתחיל לראות את המבנים הישנים מפונים ונהרסים, לטובת הקמת בניינים חדשים, מודרניים ובטוחים, שישפרו משמעותית את איכות החיים של התושבים.”
ומה הלאה?
בחברה מעריכים כי בשנתיים הקרובות יתחיל השלב הראשון של הביצוע, בהתאם לקצב התכנון והרישוי. בורקין מדבר על העתיד במונחים פשוטים ומאוד אנושיים: “הצלחה, מבחינתי, היא הרגע שבו דיירים נכנסים הביתה ואומרים לעצמם – עכשיו זה מרגיש בטוח. עכשיו זה נוח. עכשיו זה מתאים לחיים שלנו. התחדשות עירונית היא מהלך שמבקש הרבה סבלנות, אבל הוא אמור להחזיר הרבה שקט.”
בורקין מציין כי החברה מקדמת כיום חמישה מתחמי התחדשות עירונית פעילים ביקנעם עילית, ועוד שני מתחמים במשא ומתן מתקדם. בנימה שמכוונת ישירות לתושבי יקנעם, הוא מוסיף כי “העיר הזו ראויה לזה. והתושבים שבחרו לקדם התחדשות – עשו צעד אמיץ. האחריות שלנו היא להיות ראויים לאמון הזה, ללוות במקצועיות, ברגישות ובמסירות, עד שהשינוי יהפוך לדבר הפשוט ביותר בעולם: שגרה טובה יותר.”