מרסל, מזכירה במרפאת בית שאן ג' של מחוז צפון בכללית, נשואה + 4 ילדים שלושה בנים נשואים, בת קצינה בקבע. משתפת על הרגע שהכירורג שלח אותה לביופסיה.
"בהמלצת רופאת הנשים הלכה לכירורג שד לבדיקה שגרתית בהיותי בת 51. ד"ר אמיר ישראל, כירורג במרכז לרפואה יועצת בבית שאן, ערך לי את הבדיקה הידנית ובמהלכה חש בגוש ובישר לי שאני חייבת לבדוק את הגוש ולבצע ביופסיה".
מרסל שהייתה בהלם, שאלה בקול שבור מה עליה לעשות, כיצד מתקדמים. היא זוכרת את הרגע שהרופא התקשר אליה שהגיעו תוצאות הביופסיה ושיש לה סרטן השד ושיחד איתה יכינו תוכנית טיפול.
"אי אפשר להיות מוכנים לזה. זה רעם ביום בהיר. מיד תחושת החשש מציפה אותך. קיבלתי את כל הטיפול שכלל כימותרפיה הקרנות וניתוח כריתת שד. לאורך כל הטיפולים חשבתי שאם הייתי מבצעת ממוגרפיה בזמן, גילוי מוקדם היה מונע את כל הטיפולים הקשים שעברתי".
מרסל החלימה והחליטה שהייעוד שלה זה למנוע מנשים לעבור את מה שהיא עברה. היא חזרה לעבודה ומאז היא משכנעת נשים לא לוותר על בדיקת הממוגרפיה ובדיקת כירורג השד ומספרת את סיפורה האישי.
"אני מתקשרת לנשים ומתאמת להן תור לבדיקה. אישה מבינה אישה ולכן כשאני נתקלת באישה שמהססת או שאינה מוכנה להיבדק, אני משתפת בסיפור האישי שלי. אני מבינה את החשש והרתיעה מהבדיקה, אבל אני לא מוותרת".
למרסל הרבה זיכרונות טובים יותר וטובים פחות, זיכרון אחד שאני לא שוכחת לאחר ניתוח הסרת הגוש מהשד הרגשתי הקלה – עכשיו אני נקייה מסרטן והכל נשאר מאחור.
על פי נתוני רישום הסרטן הלאומי בישראל, מאובחנות מידי שנה יותר מ – 4,500 נשים החולות בסרטן שד. סרטן השד שכיח יותר בקרב נשים בגילאים 50 ומעלה, כ – 75% מהחולות מאובחנות, אך כ – 25% מאובחנות מתחת לגיל 50 בשנים האחרונות יש עלייה במספר הנשים שאובחנו בשלב מוקדם יחסית. סיכויי ההחלמה גבוהים יותר ככל שמגלים את המחלה בשלב מוקדם יותר.
