הפרויקט החדש הופך את שנת המצווה מנקודת ציון אישית או יישובית לתהליך חינוכי משותף לעמק יזרעאל כולו. לאורך השנה ייפגשו בני ובנות הנוער מכלל יישובי המועצה בארבעה מפגשים, שיזמינו אותם.ן להתבונן בעצמם.ן, להכיר זה את זו ולבחון את מקומם.ן בתוך הקהילה והמרחב שבו הם.ן גדלים.ות.
היוזמה, בהובלת אגף החינוך ומחלקת ילדים ונוער, מתבססת על תפיסת החינוך של ראשת המועצה, ומבקשת לנצל את המעבר שבין הילדות לגיל ההתבגרות כהזדמנות חינוכית: לא רק לציין את גיל המצווה, אלא ליצור סביבו תהליך של התבוננות, בחירה, אחריות והיכרות עמוקה יותר עם הסיפור העמק-יזרעאלי והישראלי.
המפגש הראשון התקיים כמסע לילי מחצות ועד הזריחה, מכפר יהושע לפסל אלכסנדר זייד. ההליכה המשותפת בשבילי העמק, תחת מטר המטאורים ובאור הראשון של הבוקר, שולבה בתחנות תוכן, שיח ופעילות. הנערות והנערים עסקו בשאלות כמו מי אני רוצה להיות, מהו המקום שאני חלק ממנו ומהי האחריות שלי כלפי הסביבה והקהילה.
שלושת המפגשים הבאים ימשיכו את התהליך וירחיבו בהדרגה את נקודת המבט – מאינדיבידואל אל הקהילה, עמק יזרעאל, המדינה והעם – כך שבסופה של השנה יחברו המשתתפים.ות בין החוויה האישית שלהם.ן לבין סיפור רחב ומשותף יותר.
שלומית שיחור רייכמן, ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל: "הבחירה להפוך את שנת המצווה לפרויקט רשותי היא חלק מהתפיסה שלנו שלפיה חינוך איכותי נבנה גם מתוך היכרות עם המקום, עם הא.נשים ועם הסיפור המשותף. אנחנו רוצים.ות שבני ובנות הנוער שלנו יגדלו לא רק בתוך היישוב שבו הם.ן חיים.ות, אלא גם עם תחושת שייכות לעמק כולו ועם ההבנה שהם.ן חלק מקהילה גדולה, מגוונת ובעלת אחריות משותפת."
הילה הררי, מנהלת אגף החינוך: "גיל המצווה הוא שלב שבו מתחילות להתחדד שאלות של זהות, עצמאות ובחירה. מבחינה חינוכית, זו הזדמנות משמעותית להתבונן, לשאול, להיחשף לנקודות מבט חדשות ולתת לבני ובנות הנוער כלים לבנות את הדרך שלהם.ן. המטרה אינה לספק תשובות מוכנות, אלא לייצר מרחב שמעודד סקרנות, מחשבה ושיח."
אסנת דוד, מנהלת מחלקת ילדים ונוער: "רצינו שהתהליך החשוב יקרה דרך חוויה ולא רק דרך שיעור או שיחה. המסע הראשון חיבר בין הליכה לילית, נופי העמק, מפגש עם בני ובנות נוער מיישובים שונים ותוכן שנוגע בשלב שבו הם.ן נמצאים.ות בחיים. זו הייתה פתיחה חזקה לתהליך שנמשיך לפתח בשלושת המפגשים הבאים לאורך השנה."