למעלה מ-10 שולחנות עגולים בנושאי איכות סביבה, שהתכנסו במושב מיוחד בוועידת ישראל לכלכלה ירוקה, הוציאו השבוע קריאה חד משמעית לממשלה: "תפעלו למען קידום איכות הסביבה במדינה".
מדובר במושב שהפך כבר למסורת ונערך שנה 10 ברציפות בוועידות "משוב". כל שולחן עוסק בנושא אחד מוגדר בהשתתפות חקלאים, נציגי ארגונים, אנשי מו"פ ונציגי ממשלה – ובסיומו הוכן סיכום מפורט ובו קריאה בלתי משפרת לממשלה לטפל בנושאי איכות הסביבה והכלכלה הירוקה.
מושב ה"שולחנות העגולים" בוועידת ישראל לכלכלה ירוקה השנה היה הגדול בארץ ועסק בתחומי חינוך סביבתי, תחבורה ירוקה, רגולציה סביבתית, התייעלות אנרגטית, בניה ירוקה ועוד. נטלו בשולחנות, בין השאר, מקבלי החלטות ומובילי דעה בחברה הישראלית, ראשי התעשייה, ראשי רשויות, מנהלי קיבוצים ומושבים, חקלאים, מנהלי מחלקות איכות הסביבה ברשויות ומנהלי מפעלים אנשי ממשל, בכירי המשק והכלכלה, משקיעים, יצואנים, יבואנים, רשתות שיווק, חוקרים, אנשי פיתוח ואנשי תקשורת ואקדמיה.
בשולחן מחזור פסולת חקלאית הוצגו בעיות היסוד של ענף הטיפול בפסולת אשר גורמים לחוסר יעילות לאורך שרשרת הטיפול בפסולת ומונעים מהמדינה לממש את יעד צמצום ההטמנה. בדיון עלתה הדרישה הבסיסית כלפי המשרד להגנת הסביבה להכיר במציאות המשברית הקיימת ולתת מענה מידי למצוקת ההטמנה ולצורך ביצירת וודאות כלכלית למתקני מיון הפסולת . בדיון הובעה ביקורת ותסכול רב כלפי חוסר התפקוד של קרן הניקיון במימוש כספי היטל ההטמנה בהתאם למטרות הקרן והועלתה הדרישה להעביר את הקרן לאחריות השלטון המקומי. שוק משוכלל למחזור פסולת צריך להתבסס על אדנים של כדאיות כלכלית לעומת פתרון ההטמנה. סובסידיות אינן פתרון בר קיימה ונכון לתעדף מחזור באמצעות היטל הטמנה מדורג , כך שעבור פסולת מעורבת ישולם היטל יקר ועבור פסולת מופרדת או ממוינת למחזור יהיה פטור מהיטל הטמנה.
נדרש לקדם חקיקה המטילה מחד אחריות על האזרח בכל הנוגע להפרדת פסולת במקור ומייצרת מאידך תמריץ להפחתת כמויות הפסולת פר נפש. מתקני הטיפול בפסולת קורעים תחת נטל הרגולציה וחווים קשיים בתחום התכנון והבניה.
על המשרד לפשט ולסייע למתקנים חיוניים אלה לעמוד בדרישות בהתאם לסטנדרטים סבירים בישראל. משתתפי השולחן קוראים להנהלת המשרד להגנת הסביבה לקיים שולחן קבוע עם השלטון המקומי וענף הטיפול בפסולת במטרה להתמודד עם בעיית הטיפול בפסולת במדינה ולקדם הקמת מתקנים מתקדמים בפריסה ארצית.
בוועידת ישראל הוכרז על רמת הנגב כאזור החקלאי הבא של מדינת ישראל. בדיון הער בשולחנות נומקו הסיבות: כדי לשמור על ביטחון המזון של ישראל וכדי שתהיה מספיק תוצרת חקלאית במחירים נמוכים צריך להכפיל ואפילו לשלש את שטחי החקלאות בישראל. רמת נגב היא המועצה האזורית הגדולה בישראל בשטח והיא משתרעת על 4.3 מיליון דונם, שהם למעלה מ-22% משטח מדינת ישראל.
יוזמי ומשתתפי ועידת ישראל לכלכלה ירוקה קראו לקברניטי המדינה לצרף את רמת נגב לחבל תקומה ולהכריז עליה כפרויקט לאומי וכאזור החקלאי הבא של ישראל.
בוועידת ישראל לחקלאות בחרו לשים במרכז את החקלאות האורגנית והחקלאים האורגנים כחוד החנית של החקלאות הסביבתית בישראל, וכדוגמא לכלכלה ישראלית מקומית: יותר מ-90% מהתוצרת האורגנית הטריה היא בייצור מקומי, ואחוז גבוה שלה נמכרת במכירה ישירה מהחקלאי לצרכן. עם זאת שטחי החקלאות האורגנית בארץ מהווים פחות מ-1% משטחי החקלאות של מדינות ישראל, בהשוואה לאירופה למשל שעברה את סף ה-10% מכלל שטחי החקלאות כבר לפני מספר שנים, ושואפת להגיע ל-25% עד שנת 2030.
החקלאות והייצור האורגני היא כלי מרכזי להתמודדות עם משבר האקלים ועם בניית מערכת מזון בריאה ומקיימת. לצערנו אנחנו לא רואים את ההכרה הזו מתרגמת בתמיכה של משרד החקלאות, על אף שהיא נותנת פתרון הוליסטי לבעיות רבות שהחקלאות הישראלית מתמודדת איתה היום: אובדן פוריות קרקעות וסחף קרקע, אירועי מזג אוויר קיצוניים ומשבר האקלים, דור המשך לחקלאות, רפורמות להפחתת השימוש בחומרי הדברה, ועוד.
שולחן החקלאות האורגנית קראו בסיום לקברניטי המדינה להכניס את התמיכה והעידוד של חקלאות אורגנית כחלק מהתכנית הלאומית לביטחון מזון, ולעודד הגדלה של השטחים והיצרנות האורגנית וכן קידום של פרקטיקות חקלאיות סביבתיות בכלל החקלאות הישראלית.
המסקנות בנושא גינון יש קריאה לממשלה לטפל במצוקת כוח האדם של ענף הגינון. הענף מרגיש שאין לו אבא ואמא. בניגוד לחקלאות, אין לו משרד שהוא ייעודי ומטפל בו. כמו כן, אין חקיקה בנושא ולמעשה כל אחד יכול להיקרא "גנן". עלתה אף קריאה לגרום לכך שחיילים משוחררים יוכלו להשתלב בענף ולקבל מענק שחרור על כך, דבר שיעודד צעירים רבים לחזק את הענף לתקופה של כמה חודשים. עוד מבקשים כדי להקל על מצוקת כוח האדם, לאשר עובדים זרים לתחום הגינון.