באנר עליון
באנר עליון
באנר עליון

פלורי יצאה בחוץ

פלורי יצאה בחוץ

פלורי אלקסלסי מסבירה בראיון בלעדי לרשת מקומוני ‘זה מה יש’ מדוע עזבה את בית ‘האח הגדול’.מתי ולמה הכל התפוצץ, איך זה שדווקא שבבית שאן לא תמכו בה, ולאן היא הולכת מכאן?

מאת אורטל ארבלי

פלורי אלקסלסי

הראיון עם פלורי, כמעט בלתי אפשרי, כי בכל דקה כמעט ניגשים אליה ועוטפים אותה באהבה. אבל לפלורי לא נמאס. היא מחבקת את כולם בחזרה ויודעת היטב שאלו הן 15 דקות התהילה שלה. יחד עם זאת, ברור לה שכשהן ייגמרו, השמש עדיין תזרח והיא מקבלת את הכל בהשלמה.

 טוב פלורי, אני יודעת שנשאלת על כך מליון פעמים בערך, למה יצאת מבית האח?

“כנראה שאני לא בנויה לזה. להתחיל לחשב אסטרטגיות, חישובי מהלכים ומה יוצא לי מהפה עם החיוך הנכון כשבפנים אני ממש לא מרגישה ככה. הנאמנות לעצמי גרמה לי לחשב מסלול מחדש ובגלל זה החלטתי שאין ברירה, אני חייבת לצאת.”

 אז למה בכלל בחרת להיכנס לשם? הרי אין חדש תחת השמש, זה המשחק והוא ברור לכולם…

“לא. לא בחרתי להיכנס. זאת אומרת בסוף כן, כי אף אחד לא הכריח אותי. אבל כל העניין ממש לא התחיל מיוזמתי. אני ממש לא איזו מעריצה גדולה של ‘האח הגדול’ ובכלל של תוכניות ריאליטי, אבל ברור לי כמה כוח יש להן היום במדיה התקשורתית. יש לי חלום ישן להפוך לשחקנית. החלום הזה ליווה אותי שנים ועשיתי כמה דברים בתחום שאני גאה בהם מאוד אבל הפריצה הגדולה לא הגיעה ולכן בשלב מסויים החלטתי שעם כל הכבוד לחלומות, מה שאני באמת צריכה זה יציבות כלכלית. להתמקד בכך שאני מנהלת משרד ביומיום שלי, להתחיל לייצר כסף ולחיות טוב, להפסיק את כל ההרפתקאות האלה לטובת ביטחון שלא היה לי כל כך הרבה שנים ובאמת עשיתי את זה אבל אז הגיעה הצעה מההפקה של ‘בית האח הגדול’ והיא הייתה לגמרי מיוזמתם. חשבתי על זה שמדובר בחשיפה שיכולה לעזור לקדם את קריירת המשחק, מה גם שבכל זאת מדובר במליון, והחלטתי לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים, מה שגיליתי מאוחר יותר, שלא מדובר במליון אלא בדירה, וזה עוד יותר התאים לי כי באמת חיפשתי לקנות בית”

 ומה קרה שם בבית האח בעצם?

פלורי אלקסלסי

“הגעתי פתוחה לכל תרחיש ובאמת בשבועיים הראשונים הכל היה פחות או יותר בסדר אבל בשלב מסויים הבנתי שאני בוחרת לאגור במקום להתפוצץ וניסיתי להתאפק אבל אחרי חודש נוצר ויכוח שגרם לזה שהכל יצא החוצה.”

ובאיזו תחושה יצאת? שהפסדת, שהרווחת, שאת מתחרטת או שאולי היית בוחרת לעשות את הדברים אחרת?

“אני מרגישה שיצאתי נשכרת והמדד לזה הוא לא לפי זה שיבחרו או ידיחו אותי או שאזכה בדירה, אלא ברמת ההבנה שאני הולכת בדרך הנכונה גם אם יש לזה מחיר- שמה שחשוב באמת הוא שנישאר נאמנים לעצמנו. הגעתי עם מוטיבציה, כוח, רצון ואמונה וזה שיצאתי משם, מעיד על זה שלא יכולתי להיות בשקר הזה יותר, אבל מוקדם מידי לשאול אם יצאתי נשכרת, כי אני כרגע מרגישה שייקח לי זמן להבריא מהדבר הזה שנקרא ‘האח הגדול’, וימים יגידו אם באמת יצא מזה משהו טוב. מה שכן, אני יכולה לומר לך שהרווחתי מעל הכל משהו ענק כי דווקא שם הבנתי עד כמה אני בשלה ומוכנה לזוגיות.”

ואיך הבנת את זה, התאהבת שם במישהו בסתר?

“לא. מה שגרם לזה היה ההערכה של הדיירים כלפיי וזה שהם תפסו אותי כאדם אימהי, משפחתית מאוד וביתית. הם לא ממש הבינו איך אני כזאת אבל עדיין לא בזוגיות שמובילה להתמסדות וזה גרם לי לחשוב יותר על זה מאז שיצאתי. כי כשאת נמצאת במשהו שלא את בחרת ומבלה עם כל כך הרבה סוגים של אנשים במקום אחד שממנו אי אפשר לברוח, זה מחדד את החושים ואת המחשבה”

ואת? למי מדיירי הבית התחברת יותר ולמי פחות?

“התחברתי לכמה אנשים והחבר הכי טוב שלי היה גילי. היו לי גם חברויות שנמשכות עד היום עם קוקו, תמר, גילי ומייקי. ומי שפחות התחברתי אליהם הם הדיירים שפיתחו את האסטרטגיה במשחק לרמה של אומנות. לא הבנתי את זה ולא אהבתי את זה מה גם שלא נשמע לי הגיוני שאפשר להיות כל כך לא אמיתי ומבחינתי לא יכולתי לשחק את המשחק באופן שבו אעשה הכל כדי שלא ידיחו אותי. אצלי זה לא עובד. אם משהו לא בא לי טוב, הוא פשוט לא בא לי טוב וזהו! אני חייבת להאמין באדם ובדרכו והמטרה לא מקדשת בעיניי את האמצעים כי בחיי האישיים זה בדיוק מה שאני עושה. משתדלת להישאר עם האמת שלי, בוחרת באנשים ובדברים שעושים לי טוב, וכשאני נתקלת במי שעושה לי רע, אני עושה ‘אחורה פנה’.”

כשהיית בת 34, הייתה לך הופעה ופתחת במילים-“שלום, אני פלורי, מרוקאית מבית שאן.” למה בחרת דווקא במילים האלה?

“כי נולדתי בבית שאן. נולדתי בפריפריה ויש לזה משקל, ואני ממש לא מתכוונת למקום הקורבני אלא לעובדות ולמצב שאליו את גדלה כשאת חיה במקום כזה. כולם יודעים הכל על כולם, והדבר הכי קטן הופך להיות סרט ערבי ברגע בגלל זה. ימציאו סיפורים, ינפחו דברים וכולי, אבל שוב, אני מקבלת את זה ויש במקומות האלה את הקסם שלהם. אז הצגתי את עצמי ככה כי זה מה שאני והמקום שבו גדלנו כן מגדיר חלק גדול מאיתנו אבל אני שוב אומרת- אני ממש לא מתכוונת למקום הקורבני של לבכות על החיים בפריפריה, או הקיפוח עדתי או מסכנות. אני באמת חושבת שכל אחד מאיתנו צריך להיות גאה מאוד במה שהוא.”

זה נשמע נפלא אבל בואי נדבר גם על המינוסים של לגדול בפריפריה. יש?

“בטח שיש. כמו בכל מקום אחר בארץ אבל כן. כשמדובר בפריפריה אני חייבת להודות שיש חיסרון בולט והוא שבאמת כולם יודעים הכל על כולם וגם אם לא, תמיד אפשר להמציא סיפורים. אצלי למשל, עמדתי להתחתן והחתונה בוטלה שבוע וחצי לפני. אנשים הפכו את זה למטעמים וסיפרו סיפורים מנופחים ומוגזמים עד לאן שרצו עם הדמיון הכי רחוק ואני מבינה את זה ומצד שני, מדובר כאן בי ובבן הזוג שלי שהיה אז וזה לא לעניין להתעסק בכזו אובססיה בחיים האישיים של מישהו אחר.”

איך זה שאת מקבלת תמיכה גורפת בכל הארץ אבל דווקא בקרב תושבי בית שאן לא היה פירגון גדול?

“כשיצאתי מבית האח, חברות כבר נתנו לי תמונה כוללת ודיווחים על הכל. כל מה שקרה אחרי, מה אמרו ומי וכאלה. אני יודעת שיש אנשים מבית שאן שעפו עליי וגם על אלה שלא פירגנו. האמת שאני עצמי לא חיטטתי בזה. לא קראתי טוקבקים ואני ממש לא רוצה להיכנס למקומות האלה כי זה ישאב אותי ולא יהיה לזה סוף. מבחינתי זה לא בריא ואני לא מתכוונת להכניס ראש בריא למיטה חולה. יכול להיות גם שעשיתי לכמה אנשים מבית שאן “רעש” בעיניים או מליון סיבות אחרות. זה לא באמת מעניין אותי. אני מקבלת את הכל בהשלמה ונותנת לזמן ולכוחות עליונים לכוון אותי בדרך טובה ונכונה.”

את לוקחת בחשבון שיש מצב שתישארי רווקה? האם יש סיכוי שתהיי אם חד הורית?

“לא אהיה אימא בלי בן זוג. יהיו לי ילדים רק אחרי שיהיה לי בן זוג. אני אדם שבנוי לזוגיות ואני לא רוצה לפעול מתוך לחץ. חשוב לי שילדיי יגדלו עם אבא ושיהיה לי שותף. אני מחוברת לרעיון של משפחה חמה וככה גם גדלתי- עם משפחה מאוחדת וביתית וארוחות שבת ביחד וזה מה שאני רוצה אבל לא בכל מחיר.”

 אז היכן בעצם הבעיה? אולי הגברים של היום “התקלקלו”?

“אני לא בטוחה שמשהו השתנה, כי אצלי דבר לא השתנה ואני בת 38. ייתכן שיש היום יותר קלות דעת אבל זה לא אופייני רק לגברים אלא גם לנשים כך שאף אחד לא אשם בכך. אני כן יכולה לומר לך שיחס גורר יחס ואני אדם עם המון עקרונות ועקשנית לא קטנה ולא פשוט למצוא גבר שיכיל את זה. אני יודעת מה אני מחפשת ולכן לא אצא לברים אפלים ומועדוני לילה כי מראש לא אמצא במקומות כאלה משהו רציני. יש לי גם את האינטואיציות שלי ואני מזהה ממרחקים מה מדבר אליי ומה ממש לא.”

 לסיום פלורי, מה את מאחלת לעצמך?

“להיות תמיד במקומות שעושים לי טוב גם אם הטוב עדיין לא קרה במלואו. אני מקווה להגשים את עצמי, לדעת שמגיע לי טוב, להמשיך להיות נאהבת, זה מחזק אותי וזו הברכה שלי ובתחום הקריירה אני מוותרת על המלחמה להצליח בעולם המשחק אלא אם תגיע הצעה מפתה באמת, שאז אלך על כל הקופה.”

 

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter