טור דעה: מי שמכם?

מורים רבים לוקחים לעצמם חופש רב מדיי בנסיון לעצב את אישיותם של התלמידים אך אינם מבינים כי הם פוגעים בזכותם לפתח את אישיותם בעצמם. אדם ורטה כתמונת מראה של מערכת החינוך והחברה הישראלית.

פרשת המורה אדם ורטה מבית הספר התיכון ‘אורט גרינברג’ קרית טבעון מכה גלים במדינה כשרבים וטובים מביעים תמיכה בו ובמעשיו. קל מאוד לתמוך באדם, הרי מי מאיתנו אינו רוצה לחיות במדינה בה חופש הביטוי הוא ערך עליון? מצד שני, עומדים לי זיכרונותיי כתלמיד בתיכון, עמדותיי הפוליטיות תמיד היו מוצקות ולשוני שבאותה תקופה לא ידעה לשתוק הכניסו אותי לנתיב התנגשות עם מספר מורים. זכורה לי במיוחד המורה לאזרחות שפשוט תיעבה אותי בשל דיעותיי. תיעוב שהתבטא גם בציונים שקיבלתי בבחינות שלה.

אז נכון שאני אדם חזק שלא רועד מהרוח אבל מה לגבי תלמידים אחרים? ומה לגבי אלה שראו את מה שנאלצתי אני לשאת ובחרו לשתוק? האם להם לא מגיע חופש הביטוי, או שזכות זו שמורה רק למורים דוגמת אדם ורטה? אבל השאלה החשובה היא שונה לחלוטין: באיזו זכות מחליטים המורים כי הם רשאים לעצב את אישיותם של התלמידים? הרי אדם חופשי, כזה שלא יקבל מוסכמות כמובנות מאליהן, שידע ויהיה מוכן לעשות את מה שצודק ומוסרי בעיניו בכל דקה ודקה יגדל רק באווירה בה אין מי ש”יאלף” אותו לפעול בדרכים מסוימות. הדרך היחידה ללמד אדם הינה באמצעות הדוגמה האישית. באמצעות עשיית מה שטוב, נכון וצודק בכל רגע ורגע ולא באמצעות הנעת תלמידים לחשוב בצורה כזו או אחרת. אינני מכיר את אדם ורטה ויתכן כי הוא אכן מורה דגול אך האם בכיתתו יש חופש ביטוי גם לתלמידים שדעותיהם שונות משלו? האם הם מרגישים בטוחים לאמר את כל אשר על לבם? אינני בטוח. ובכלל, אם מישהו מעצב את אישיות ילדינו, מדוע שיהיו אלה דווקא המורים? הרי בדרך כלל לא מדובר במאורות גדולים כמו ניטשה ואפלטון אלא דווקא באותם אלה שהיו תלמידים בינוניים בעצמם. ולדעתי הבינוניות אינה מסוגלת לייצר דבר מלבד בינוניות נוספת.

על טענות אלה בדרך כלל עונים המורים כי הם מנסים “לאתגר” את מחשבתם של התלמידים אך האם הם “אתגרו” קודם את המחשבה של עצמם? האם אדם ורטה ודומיו הלך אל ישיבת “מרכז הרב” והכיר את האידיאולוגיה של יושביה לעומק? או אולי הוא בחר להתעמק דווקא בהגותם של תלמידי ישיבת פוניבז’ וכמובן שיתכן שהוא בחר בדרך המזרחית והצטרף למנזר שאולין שבסין. אך ככל הנראה, הוא לא עשה דבר מאלה. מורי ישראל יודעים “לאתגר” אחרים אך לא מסוגלים לתת לכך דוגמה אישית.

תגובות

תגובות