באנר עליון
באנר עליון
באנר עליון

הרחבת יקנעם כן לשטח בין פארק מבוא כרמל לאליקים לא לבנייה בעמק השלום

הרחבת יקנעם כן לשטח בין פארק מבוא כרמל לאליקים לא לבנייה בעמק השלום

 

כבר שנים שמתגלגל המאבק סביב שאלתסיפוחעמק השלום משטח המועצה האזורית מגידו אל יקנעם, ובשאלה מה צפוי להיות גורלם של השטחים הירוקים בעמק

ראש העיר של יקנעם, סימון אלפסי, טוען כי כמעט ולא נותרו עתודות קרקע לבנייה ביקנעם, והודיע שעל אף שזו הקדנציה האחרונה שלו, הוא מחויב להכין תכנית לעשורים הבאים שתבטיח את המשך פיתוחו ושגשוגו של היישוב. חולבסקי טוען שמדובר בתכנית השתלטות עויינת על שטחי הישובים השכנים ושעיריית יקנעם לא ממצה את פוטנציאל הבניה הגדול הקיים בתוך העיר עצמה.

אלפסי הודיע שהוא מעדיף להכין עתודות בנייה לעיר שלא משטחי עמק השלום, אלא דווקא מתוך השטח שבין אליקים לבין מבוא כרמל, אך לדבריו המועצה האזורית מגידו מתנגדת לכך ולא מותירה ליקנעם חלופות הגיוניות.

ירון חן קורא להפסיק את הבנייה המואצת והגדילה של העיר ולהתחיל לטפל בתשתיות לקליטת התושבים ולאיכות החיים בעיר.   

בנוסף לדעת ירון חן סיפוח שטחים יגרום לסכסוך עם מועצה אזורית מגידו דבר המיותר לעמדתו מאחר ונדרשים עמם שיתופי פעולה שונים.

ירון חן מדגיש כי ראש העיר עשה רבות לפיתוח העיר והדבר נזקף לזכותו אך צריך תכניות מסודרות עתידיות, להסתכל בתוך העיר פנימה לפיתוח ופחות להרחיב בשטחים כלפי חוץ.

אילן הראל, תושב יקנעם, וממובילי המאבק ממטה יקנעם להצלת עמק השלום : “אנו פועלים בשני מישורים שמציקים לנו. אני הצטרפתי למאבק הזה ב2016 וקדם לכך מאבק בשנת 2006. המאבק הוא נגד מכלול של תכניות שמדברות על התרחבות על יקנעם לכיוון השטחים הירוקים ממזרח לעיר, לכיוון גבול עמק השלום .

עמק השלום הוא אזור ששייך כיום לגבולות של מועצה אזורית מגידו. הוא מכיל שטחים ירוקים שמצויים בין יקנעם לבין יערות מנשה. במרחב שמדרום מזרח יקנעם ועד ליערות מנשה. האזור מאופיין במרבצי כלניות בצבעים מגוונים סגול אדום ולבן, זו היא סביבת גידול של תנים ושועלים  ואף כבשים שרועות ומערכת אקולוגת עשירה חיה ונושמת, אין עוד ריאות ירוקות באותה איכות שנותרו בסביבה אפילו במרחק שעה נסיעה מתל אביב. לדברי ירון הראל: “קיבלנו כמות תמונות מטורפת של אנשים שמאוהבים באזור הזה. יש כאן נחלים זורמים נחל השופט ונחל השניים, האזור מאופיין בצמחיה מגוונת, יש אזור של צמחיה נמוכה הידועה בשםבתהשהיא בעיקר מיועדת כסביבת קיום לחיות ומרבץ עבורן. “

הראל מבהיר כי האזור אינו מוגדר כשמורת טבע או גן לאומי, אך לדבריומדובר על איזור תיור מועדף ואהוב ובעל ערך רב לתרבות התיור הפנים הישראלית. המוני ישראלים, לפי נתונים של ראש העיר מדובר במעל למליון מבקרים בשנה שמגיעים לאזור כדי לטייל וזה מלמד הערך השימורי והערכי של המקום. במיוחד בתקופת הקורונה התחדדה החשיבות של שטחים פתוחים וזמינים לאנשים כדי לצאת לטייל ולהתאוורר מההסגרים.

אנו באים להגיד שעד לפני שש שנים אכן ראש העיר הגדיל את העיר ובנה אותה בצורה מהממת. אך בחמש השנים האחרונות מאז קום שכונת שער הגיא, מורגשת בעיר צפיפות חריגה שפוגעת באיכות החיים של התושבים הדבר מתבטא בפקקים תמידיים בשעות העומס, עומס בחניונים, עומס במרכזי הקניות ובמרכזים השירותיים לתושב, כמו כן יש עומס בתחנות דואר, ובמכלול השירותים העירוניים עקב גדילה לא פרופורציונלית לתשתיות. התחושה היא שבשנים האחרונות המגמה היא מוטעית והגיעה הנקודה להפסיק להתרחב ולהתחיל לתכנן פנימה. לדאוג לאיכות החיים ורווחתם של התושבים הקיימים כגון הוספת נתיבים והרחבת מחלף אליקים, טיפול והרחבה של היציאות ממתחם הביג ומשכונות נוספות ביקנעם כמו שכונת הכלניות (הגגות הירוקים), גבעת אלונים, השכונה הישנה.  אני מבין שצריך אולי להמשיך ולבנות אך ישנן מספיק עתודות קרקע קיימות ואין צורך לפגוע במשאבי טבע לשם כך אלא להשקיע בשלב זה בעדיפות גבוהה בשיפור התשתיות הקיימות.”

הראל: “ראש העיר טוען שהוא רוצה שיהיו עתודות בנייה שיהיה לעיר לאן לגדול, הוא אומר שכבר בשנת 2040 יהיה צורך בעתודות, כלומר בעשרים השנים הקרובות. אך אני חושב שאם נשקיע בתושבים הקיימים ונמתן את הבניה ביקנעם לא יהיה צורך בעתודות וגם אם כן זה לא צריך להיעשות על חשבון משאבי טבע יקרים ויש חלופות אחרות. אחת החלופות שחשבנו עליהן היא השקעה בפינוי בינוי מהלך תכנוני שכל התושבים (ותיקים וחדשים) ירוויחו ממנו, ולא יצריך הרחבת עתודות קרקע. יש עוד חלופה:  הועדה מתכנסת ב– 8.11.2020 ביקשנו לדחות את הדיון בוועדה במספר חודשים כדי לפתח חלופות. “

יש ארגונים רבים, ולא רק מטה המאבק, שמתנגדים לתכנית העברת הגבולות, כמו קקל רשות הטבע והגנים, והחברה להגנת הטבע ומסתמן שראש העיר אלפסי מתמודד מול כל הגורמים הנל ועומד על כך שזה המהלך הנכון לטובת יקנעם ובכלל.

איציק חולבסקי ראש המועצה האזורית מגידו טוען שמעולם לא הסכים לתכנית של אלפסי כפי שהוגשה ואף נאבק בה: “חשוב לי שתשמעי ממני את העמדה שלי. הסיפור מבחינתי התחיל ב– 1.2.2017 כאשר סימון אלפסי הגיע אליי עם חוברת צבעונית ומהודרת ואומר לי שבאותו הערב הוא מגיש את החוברת לאישור מועצת העיר יקנעם. בחוברת שהציג לי היה כתוב ששלושה ישובים של מועצה אזורית מגידו, שהם המושבה יוקנעם, עין העמק ואליקים, יסופחו לעיר יקנעם וזה בתוספת עוד 1850 דונם בין אליקים לפארק התעשייה מבוא כרמל ושגם השטח הזה יסופח לעיר ועליו ייבנו 4,500 יחידות דיור. יצאתי למאבק גדול והצלחתי לבלום את התכנית הזו שהוצגה למעשה במועצת עיריית יקנעם באותו הערב וזכתה לברכות. יש פרוטוקול ישיבה רלווונטי כיצד רובם ככולם תמכו בה. לעמדתי ראש עיר שיש לו מועצה אזורית שכנה עם הרבה שיתופי פעולה לא ראוי שבמקביל יפעל לנסיון לסיפוח ולהשתלטות כוחנית ומאד לא ראויה על אותם ישובים. מועצה אזורית מגידו יצאה למאבק נחוש בעניין והמועצה האזורית מגידו הצלחה למנוע מיואב גלנט שהיה אז שר השיכון וסימון אלפסי החלטה בקבינט הדיור להעביר את התכנית למסלול ותמל (זו המועצה היחידה בארץ שהצליחה למנוע העברת תוכנית לותמל לדברי חולבסקי. במקביל התנהל הדיון על בקשות אלפסי בועדה הגאוגרפית של משרד הפנים. הועדה הגיאורפית דרשה ממועצה אזורית מגידו להביא הצעות אחרות, המועצה הציעה שטח קטן בגודל של 155 דונם מצפון לעמק השלום ובמרחק משמעותי כמו כן הוצעו עוד שני שטחים קטנים מצפון לעין העמק ומצפון לאליקים. עיריית יקנעם הגישה מצדה הצעה נרחבת להגדלת שטחים ממש עד הגבול הקרוב לעמק השלום. מועצה אזורית מגידו הבינה מהוועדה הגיאוגרפית כי אם תיצמד להצעה של השטחים המצומצמים הוועדה נוטה להחליט על סיפוח שטח משבצת בין אליקים למבוא כרמל או על השטח הסמוך לעמק השלום כבקשת עיריית יקנעם. במצב הזה המועצה הציעה הצעת פשרה על סיפוח שטח שהוא מצפון לעמק השלום כשהמטרה של הצעת הפשרה היא למנוע את הסיפוח הנרחב שאליו שאפה עיריית יקנעם. לצערי הגדול הועדה החליטה לקבל את הבקשה של עיריית יקנעם להעברת שטח נרחב שמגיע ממש עד גבול עמק השלום. מסיבה זו החליטה מליאת מועצה אזורית מגידו להתנגד להעברת שטחים כלשהם מהמועצה האזורית מגידו לעיריית יקנעם. יש ויכוח לגבי היכן בדיוק מתחיל עמק השלום כך שיש שטוענים שהתכנית של אלפסי כוללת גם חדירה לעמק השלום עצמו. “

אלפסי הודיע שהוא מעדיף את העברת השטח שבין אליקים למבוא כרמל לידי יקנעם אבל לדברי חולבסקי יש בעיה עם ההעדפה הזו כי התכנית שהוא מציע היאנרחבת בצורה בלתי סבירה. יקנעם יושבת בין הכרמל לבין עמק השלום וכל התרחבות שלה מבחינת שטחים פוגעת בריאות ירוקות, ולכן היא צריכה להשקיע בבניה לגובה וכן בהתחדשות עירונית כולל פינוי בינוי. מכיוון שליקנעם יש פארקים נפלאים: עמק השלום, הכרמל והיער לאורך כביש 70, אין הגיון בכך שהעיר בנויה רק על שליש משטחה ועליה למצות אפשרויות הבניה בתוך הקו הכחול של העיר. לעיר יקנעם יש תכנית מתאר עם אפשרות לגדול ל-36,000 תושבים. ואם היא תבנה לגובה ותעשה פינוי בינוי יהיה לה מספיק מקום לתושבים עד 2040 לפחות. מסיבה זו אין שום סיבה בשלב זה להעביר שטחים חקלאים לעיר על חשבון עין העמק ואליקים ועל חשבון עמק השלום.”

ראש העיר יקנעם אלפסי טוען כי האופציה של פינוי בינוי ובנייה בתוך שטחי יקנעם אינה ריאלית בגלל אי כדאיות כלכלית והמצב מחייב תכנון עתודות קרקע.

לדברי הראל: “אין מנוס מהפגנה. אנחנו הצענו לראש העיר יקנעם כנציגי מטה המאבק של יקנעם לגבש יחד חלופה להגדלת עתודות קרקע ובעיית הפקקים הצפוייה עקב שכונות הצפויות להיבנות. באמצעות צוות חשיבה משותף.”   

דובר עיריית יקנעם, רועי אדוט, מסר הודעה מורחבת של יקנעם של ראש העיר סימון אלפסי.

מישיבת המועצה1

על הודעת דובר עיריית יקנעם ענה חולבסקי:

תגובת חולבסקי:

1.הבקשה לקבינט הדיור נבלמה על ידי ערר של השרים רגב ואלקין ולכן לא הגיעה לותמל

2.מ.א מגידו הציעה הצעה מינורית הרחק מעמק השלום ובהמשך בלחץ הועדה וכדי שלא יועבר כל השטח עד עמק השלום לעיר הוגשה הצעת פשרה שרחוקה מהעמק וקטנה בהרבה מהחלטת הועדה.

מגידו לא הסכימה מעולם להחלטת הועדה!

3.ביקנעם עלית אין התחדשות עירונית ואין כמעט בנייה רוויה.

4.יש שטחי חקלאות בין אליקים למבוא כרמל וכשיושק מאגר מפעל ההשבה הגדול ליד דליה באביב הקרוב ינטעו מטעי פרי באיזור זה.

5.תושבי העיר לא רוצים שהעיר תגדל על חשבון שטחים ירוקים.

לדבריהראל: “אין מנוס מהפגנה. אנחנו הצענו לראש העיר יקנעם כנציגי מטה המאבק של יקנעם לגבש יחד חלופה להגדלת עתודות קרקע ובעיית הפקקים הצפוייה עקב שכונות הצפויות להיבנות, באמצעות צוות חשיבה משותף.”

דובר עיריית יקנעם, רועי אדוט, מסר הודעה מסודרת על עמדת עיריית יקנעם וראש העיר אלפסי.

תגובת עיריית יקנעם:

“נושא הרחבת שטח השיפוט של יקנעם הובא לדיון במועצת העיר ביום ה- 1.2.17 והוצג לחברות וחברי מועצת העיר על ידי צוות מקצועי, ובתום ההצגה נערך דיון מקיף ולאחריו הצבעה בה אושרה ברוב גדול התכנית להרחבת שטח השיפוט. ללא אישור מועצת העיר, הוועדה הגאוגרפית בכלל לא הייתה דנה, ובוודאי לא מאשרת את בקשת יקנעם להרחבת שטח השיפוט של העיר.

יקנעם חושבת על עתידה. לעיר לא נותרו עתודות קרקע לבנייה, והיא צריכה להמשיך לגדול ולהתפתח כי מה שלא צומח צונח. ללא הרחבת היישוב, תוך 6-5 שנים יגמרו הקרקעות סופית ודורות העתיד לא יוכלו לגור בעיר שהם כל כך אוהבים.

עיריית יקנעם הודיעה לאורך כל הדרך שהיא מעדיפה את החלופה של הותמל לקבלת שטח בין פארק מבוא כרמל לאליקים תוך שהיא מתחייבת לשמור על ההרחבות הצפויות של אליקים. התכנית אושרה בותמל אולם שני שרים ביקשו דיון נוסף ואז כבר התחילו מערכות בחירות ופרצה הקורונה. החלופה עליה הסכימה הוועדה הגאוגרפית בדרום מזרח היא פועל יוצא של הסכמת מגידו וראש המועצה שלה להעביר את השטחים ליקנעם. ראש העיר הודיע לאורך כל הדרך, כולל בישיבת מועצת העיר השבוע, שאין ולא הייתה שום כוונה לבנות בעמק השלום.

המועצה האזורית מגידו היא האחרונה שיכולה לדבר על השתלטות עוינת. המועצה האזורית מגידו יושבת על שטחי מדינה של כ- 180 אלף דונם שניתנו לה למשמרת. בשטח העצום הזה יש 12-13 אלף תושבים. יקנעם כולה היא פחות מ- 8500 דונם שהקיבולת היא 36 אלף תושבים. אלו פערים עצומים. אין שום סיבה בעולם שיקנעם “תיחנק” בבנייה לגובה בעוד שבמושבים ובקיבוצים כל בית יישב על מספר דונמים. במגידו על אף היותה אזור ביוספרי  מקודמת בימים אלו תכנית מתאר לשנים 2040-2020 ולפיה כל יישוב צפוי לגדול ב- 200% ו – 300% ו- 400%. בעין העמק שווקו לאחרונה 170 מגרשים של ‘בנה ביתך’ על שטח של כ- 200 דונם. על אותו שטח בדיוק ביקנעם בונים אלף יחידות דיור, מה שמעיד כאלף מונים מי חושב ירוק ושומר על הירוק. גבעת עוז  צפויה לגדול מ- 152 יחידות דיור ל – 450. דליה מ-230 ל- 400 יחידות דיור, עין השופט מ-245 ל- 400, יקנעם מושבה מ-466 ל- 926, ועוד ועוד, הווה אומר הגדלת השטח הבנוי בכ- 100% והכל על חשבון שטחים ירוקים. אצל יקנעם ההגדלה המבוקשת היא של 25% מה שמוכיח שיקנעם בזכות בנייה רוויה של 6 ו-7 קומות שומרת הרבה יותר על הירוק. כמו שלמגידו מותר לגדול גם ליקנעם מותר. כאן המקום לציין שביקנעם מקודם שנים תמהיל של כ- 65% ירוק וכ- 35% בנייה. לא בכדי הוועדה הגאוגרפית המליצה להעביר לעיר כ- 300 דונם שטח יער בטענה שיקנעם יודעת לשמור ולטפח יערות. לגבי נושא התחדשות עירונית, הנושא נבדק לעומק מכל הכיוונים והדבר לא ניתן לביצוע בשל היעדר השתלמות כלכלית ליזמים שבודקים ומוותרים. חשוב גם לציין שביקנעם יש בנייה רוויה ובמגידו לעומת זאת כל בית קרקע יושב על שטחים רחבים. התשתיות ביקנעם הן טובות מאוד וכל הזמן משתפרות. רק בשנה האחרונה הושקעו למעלה מ- 100 מיליון ₪ בסלילת והרחבת כביש 672 ובכביש 40 שנחנך רק בשבוע שעבר ואשר מהווה כניסה/נוספת מהגגות הירוקים לשדרות רבין”.

צילומים: מטה המאבק של תושבי יקנעם האזור

ותמונה מישיבת המועצה.

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter