באנר עליון
באנר עליון
באנר עליון

אייל בן המוריה: קשה להיות מוזיקאי בצפון

אייל בן המוריה: קשה להיות מוזיקאי בצפון

ביום שישי הקרוב יגיע להופעה בתרבותא הגיטאריסט, הזמר והיוצר אייל בן המוריה שהוציא לאחרונה  אלבום סולו ראשון יחד עם מוזיקאיים נחשבים כמו מאיר ישראל.

אייל בן המוריה הסתובב ביקנעם ובצפון כבר זמן מה, הוא הספיק להקים “שבט” במערה בנחל השופט, לגור באוהל על הכנרת ולהיות פעיל במחאה הצפונית של קיץ 2011. כל זה כאשר הוא מלווה בגיטרה , המון מילים בראש שהתחברו לשירים והמון מוזיקה שבאה איתו לכל מקום “אני נולדתי בצפון ואני מחובר לנופים ולחברים” הוא מספר בדרך להופעה ביום שישי “אבל התשתית של כל המוסדות – עיתונות – רדיו המקומית, זוהי תשתית שמונעת התפתחות. אני התראיינתי ברשת ABC  בארצות הברית והיה לי הרבה יותר קל להתראיין שם מאשר להשיג ראיונות ברדיו המקומי, וזה רק דוגמא אחת שמראה על הקושי של חייו של מוזיקאי בצפון. חוץ ממקרים יוצאי דופן ואנשים שחושבים מחוץ לקופסא כמו דבורה פרידמן ז”ל עורכת “זה מה יש” שהלכה לעולמה השבוע, המקומות היחידים שהרגשתי בהם בית מוזיקאלי בצפון, זה חוות החיות המיתולוגית ומועדון האנזו ברמת ישי שנסגר לפני חודשיים. שהם היו בעצם הבית של המוזיקאים באזור. עצם זה שהמקומות האלה נסגרו, מראה על המצב העגום, וההתייחסות לתרבות המקומית. אני טיפוס שלא נכנע לתכתיבים ולמזלי גדלתי ביקנעם, ואם אני צריך להיכנס לאנשהו אני נכנס, ואם לא דרך הדלת, אז דרך החלון, אז גם כשאיזה בירוקרט קטן מנסה לשים רגל, אני מוצא דרך לעקוף אותו, או לעבור דרכו. אם מקומות כמו האנזו וכמו חוות החיות היו מקבלים תקציבים מהתרבות, כי הם בעצם התרבות המקומית, המקומות האלו עדיין היו פתוחים”.

לפני כשנתיים בחר אייל לעבור למרכז והקים לעצמו אולפן ברעננה  “הבחירה שלי לעבור למרכז הייתה כדי להיות קרוב יותר למרכז העניינים, ולהשפיע מכאן. חשוב לי מאוד שיבינו שכדי להתפתח, צריך כל הזמן לשאוף להיות בחברת אנשים יותר מפותחים ממך, ואם אתה ניגש לעניין בלי אגו, אתה סופג, לומד ומתפתח. האולפן שהקמתי ברעננה הפך להיות מרכז העניינים. אני ומאיר ישראל, שהוא אגדת רוק, נפגשים כמעט כל יום, מג’מג’מים ויוצרים בייחד, ורק אתמול היו אצלי יצחק קלפטר, חיים רומנו ועוזי פוקס… והקרבה היום יומית לאמנים בסדר גודל כזה  משפרת אותי המון”.

את החיבור למוזיקאיים באלבום עשה אייל עוד לפני שעזב את הצפון “החיבור הראשוני היה עם מאיר ישראל דרך הפייסבוק, שמאוד אהב את נגינת הגיטרה שלי, מכאן הקשר התפתח. באותם הימים הייתי אמור להקליט אלבום עם הרכב שעבדתי איתו, אך שבוע לפני ההקלטות, המתופף חלה. וכששאלתי את מאיר ישראל אם הוא יכול להחליף אותו, הוא הסכים, אך אמר שהוא מוכן לבוא רק עם הבאסיסט מיכה מיכאלי, וא”כ הציע לצרף גם את משה לוי … להצעה כזאת לא יכולתי לסרב”.

כיצד הגיבו המוזיקאיים שהשתתפו באלבום כאשר שמעו לראשונה את השירים?

החיבור ביננו היה מיידי, בשירים שלי יש המון מקום לכל מוזיקאי להביע את עצמו, אז במיוחד שפנומנים כאלה, אם נותנים להם את האפשרות, הם מביאים את כל היכולות שלהם.. או כמו שמאיר ישראל כל הזמן אומר: “יש מוזיקאים שהם יהלומים ומה שחשוב להם זה להיות נוצצים ולהתלבש יפה, ויש את המוזיקאים שהם אנשי האדמה, אנחנו אנשי האדמה”

איך עבד  תהליך העבודה באולפן עם מאיר והחברים?

אני תמיד הקלטתי live מתוך ההבנה שכשמנגנים בייחד, נוצרים דברים נפלאים. מאיר התעקש שכולנו ננגן באותו חדר, ללא מחיצות. וזה נתן את כל העניין. פשוט נכנסנו לחדר וניגנו יומיים בלי הפסקה באולפן. התעופה שהגענו אליה הייתה מדהימה, וכך גם תגובות הנגנים. הכל היה בעצם אילתור , המצאתי טקסטים חדשים ולחנים חדשים תוך כדי ההקלטה מתוך החיבור העילאי שלנו, התחושה הכללית של כולנו הייתה שהגענו מעבר, מעבר לגבולות ומכאן מתחילה דרך חדשה שאף אחד לא הלך בה…

 בימנו אנו של הורדות וקבצים יש עוד ערך להוציא אלבום? לא עדיף אולי להוציא רק שירים בנפרד?

המסגרות והמערכת קבעו דרך כדי שיוכלו לשלוט בנו ולגרום לנו להוציא יותר כספים, התפקיד שלי בסיפור זה ליצור באגים במערכת, ודרך זה לעקוף אותה. לאלבום יש ערך אומנותי , שיר שמתחבר לשיר, טקסטים עם משמעויות נסתרות שהרמזים לפתרונות מגיעים בשיר א”כ ובקטע מוזיקאלי, במקום הזה אסור להיכנע לתכתיבים.

לקראת הופעת ההשקה בתרבותא מודה אייל שהוא מתרגש  “יש המון חברים שלא פגשתי שנים, חברים שהיו יושבים איתי בגיל הנעורים ושרים בגרון ניחר על הספסלים, בעמק השלום, ביערות ובמעיינות שמסביב. תכלס, אני קצת מתגעגע לימים ההם.

אייל בן-המוריה – מופע השקה צפוני . יום שישי 11.10.2013 , 20:30 במועדון תרבותא.

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter