באנר עליון
באנר עליון

צה”ל במאה ה21

צה”ל במאה ה21

הרחפנים בשמיים הם העיניים למפקדי צה”ל בשטח

זרוע היבשה בצה”ל היא הזרוע המאגדת את חילות היבשה, ובין היתר, אחראית גם על הכשרותיהם. בזרוע היבשה קיימים גם מגוון תפקידים ייחודים שמראים את צה”ל המתקדם של המאה ה-21. הבאנו כמה מהם.

סגן מיכאל מפרדסיה משרת בתור מפעיל זיק. זיק זו מערכת כטמ”ם – כלי טייס מאויש מרחוק. מיכאל מספר על תפקידו המיוחד: “התגייסתי לקורס טייס ביולי 2012, והייתי שם מספר חודשים . לשמחתי ניתנה לי ההזדמנות להתמיין ליחידת זיק של חיל התותחנים, ולאחר שעברתי בהצלחה את כל מבחני הכניסה והראיונות, התחלתי את מסלול ההכשרה. ביחידה יש כמה שלבים עד להפעלת הכלי – אתה מתגייס, עובר הכשרת לוחם תותחנים כמו כל תותחן . ממשיכים לקורס ממ”ז – מפעיל מערכות זיק. משם עושים מסע עלייה ליחידה, לאחריו, אתה הופך למפעיל מערכות זיק. את הטסת המטוס אנו מבצעים מקרון הפעלה, תא אשר מכיל מערכות מורכבות ומתקדמות המאפשרות להטיס את מטוס הזיק לבצע משימה ומאפשר חיבור תשתיות למערכות השונות בצבא.

בכל קרון ישנם שלושה אנשי צוות – מפקד, מפעיל וממ”זניק. המפקד והמפעיל שניהם קצינים, והם בעצם מפעילים את הכלי. הממ”זניק הוא חייל בסדיר שמתעסק במכשירים ומערכות קשר. המפעיל אחראי על המצלמה, אמצעי הלחימה והכיוון. המפקד הוא מפקד המשימה – האיש שאחראי על קבלת ההחלטות והביצוע, הדמות הבכירה.                         לקצונה יש חלק חשוב בהכשרה שלנו”, מיכאל מספר ומוסיף: “מי שמתאים יוצא לקצונה. בבה”ד 1 אנחנו מכירים את הצבא הירוק – שריון, הנדסה, איך הכול עובד ומה הייחודיות של כל אחד, בסוף כשנגיע למצב לחימה נדע איך לעבוד ביחד. זה גם מביא אותי להבדל בינינו לחיל האוויר – המשימות שלנו מאוד דומות ואנחנו עוברים הכשרה משותפת אבל אנחנו מכירים את חילות היבשה מקרוב. מפעילי כטמ”ם בחיל האוויר מגיעים בדרך כלל עם סיכת מ”מ לאחר שנפלו מקורס טייס, ואנחנו, הירוקים, עוברים לפני זה בבה”ד 1 ופוגשים את כל חילות היבשה. בקורס קצינים אנחנו עושים מגמת ‘להב’ קרביים בתור שלב ראשוני, וקורס המפעיל הוא שלב ההשלמה לקצונה שלנו. אחרי זה אנחנו עוברים לקורס אימון מתקדם, שם אנחנו לומדים איך להפעיל את המערכת בצורה מבצעית, עם משימות מורכבות יותר. הקורס הוא שלושה חודשים ואז חוזרים להיות מפעילים ביחידה ומקבלים פיקוד על ממ”זניקים. אחרי חצי שנה עושים הסמכה בכירה, אחרי שנה קורס פיקוד משימה – במטרה להיות המפקד הבכיר, כרגע אני לקראת סוף הקורס הזה. לפני חצי שנה הייתי מפקד הקורס הבסיסי – קורס ממ”ז, פיקדתי על כ-20 לוחמים. החוויה הייתה משמעותית ומעניינת, חווית הפיקוד הכי טובה שיכלה להיות לי”.

מערך הזיק נוצר במטרה ייעודית ומבצעית, והיום אחת המטרות שלו היא להוות חוליה מקשרת בין החיל הירוק לחיל האוויר: “ההכשרות שלנו הן בחיל הירוק אבל אנחנו מאוד דומים לחיל האוויר וחלק מהקורסים עוברים ביחד. אבל הקשר שלנו לגדודים וליכולות של הצבא הירוק מאוד משמעותי. הרבה מפקדי גדודים מגיעים ליחידה  עוברים שיעורים על היכולות שלנו, מראים להם את הגזרה שלהם מנקודת המבט שלנו ומהתחום שלנו. גם לנו, גם לחיל האוויר וגם לחילות היבשה יש את אותה המטרה – צבא הגנה לישראל חזק ובלתי מנוצח. משהו שמאוד מאפיין את היחידה זה שאנחנו מתחקרים את עצמנו כל הזמן – לומדים איך לשפר ביצועים כול הזמן, לפעמים שולחים את המפעילים לתרגילים משותפים עם הכוחות כדי לגלות איך לשלב כוחות עם כוחות  היבשה. לכולנו מטרה משותפת ולכל אחד יש את החלק שלו בפאזל השלם של צה”ל. במלחמת לבנון השנייה היה לנו מקום מאוד גדול, וגם היום – אנחנו עובדים בכל הגזרות ונמצאת בכל אירוע, גם באירועים אזרחיים כמו השריפות האחרונות בכרמל. אנחנו פועלים הרבה גם בזמני שגרה, לא מחכים למבצע גדול. ברגע שאנחנו מקבלים משימה אנחנו נטו בתוכה, ורואים רק אותה מול העיניים, מבינים את גודל האחריות. כשאנחנו יורדים מהמשימה אנחנו תמיד מתחקרים ולומדים מה היה ואיך אפשר להיות טובים יותר בפעם הבאה. דבר נוסף שמאפיין את היחידה זה הגיבוש בתוכה – אנחנו יחידה כל כך קטנה ומשפחתית שאין מצב שלא יהיה גיבוש כזה”.

תחום מיוחד נוסף שקיים בזרוע היבשה הוא תחום הרובוטיקה ביחידת יהל”ם.  היחידה המיוחדת של חיל ההנדסה הקרבית, ומהווה את חוד החנית של החיל. היחידה אמונה על משימות הנדסיות מיוחדות, כגון התווי התת קרקעי והנסתר, מיקוש וחבלה. בנוסף, היחידה היא הסמכות המקצועית והעליונה לטיפול בתחמושת ובאמל”ח מסוכן.                           יהל”ם נשאה תפקיד חשוב במבצע צוק איתן, שכלל השמדת תשתיות החמאס והגנה על כוחותינו. תפקידי היחידה כוללים משימות חבלה, פיצוץ מבנים, טיפול בחומרי נפץ, מטענים, פצצות, איתור והשמדת סליקים ומנהרות. פעמים רבות היחידה משתמשת ברובוטים ובאמצעים רבים הנשלטים מרחוק, לצמצום סיכון חיי הלוחמים. ע’ משרת בתור ראש תחום רובוטיקה ביחידה, והוא מספר אודות תפקידו: “הייתי במסלול של היחידה במטרה להיות לוחם ונפלתי. אחרי שיצאתי מהמסלול הסתובבתי בסירקין, בסיס האם של היחידה. ראיתי שני אנשים יוצאים עם רובוט מהמשרד שלהם. שאלתי אותם מה זה ומה הם עושים. אחרי שהם הסבירו לי מיד ידעתי שאני גם רוצה לעסוק בזה, ככה הגעתי לתפקיד. האנשים האלה אחרי זה נהיו המפקדים שלי. היום אני ראש התחום ביחידה”.

את מסלולו בתחום הרובוטיקה ע’ התחיל בתור מדריך. “לאחר שהצלחתי להגיע לתפקיד התחלתי להדריך על אמצעים שקיימים אצלנו ביחידה. כל תחום הרובוטיקה מאוד הלהיב אותי. מתוקף זה שהייתי ביחידה הרבה זמן ומאוד מקצועי הגעתי לאיפה שאני עכשיו, אחריות על התחום שמשמש את היחידה. במסגרת התפקיד אנחנו מדריכים על כל אמצעי הרובוטיקה של היחידה, הפחות והיותר מוכרים. מה שמיוחד בתפקיד הוא שמתוקף התפקיד אתה משתלב ביחידה בתרגילים ובאימונים, אתה נהיה חלק מהלוחמים. רוב הרובוטים שלנו הם פיתוחים חדשים אז אנחנו מפתחים שיטות הדרכה ונותנים לזה את הפן שלנו. רובוטים מסוגים שונים שימשו את לוחמי צה”ל במלחמות ובמבצעים האחרונים, ביניהם מבצע צוק איתן, בו נעשה שימוש רב ברובוטים בעת חיפוש והשמדת תשתיות חמאס”.

התפקיד שלי הוא להיות איש המקצוע שמבין את התחום, להיות המדריך של החייל ולהסביר לו שהרובוט הזה יציל לו את הרגליים במקרה הטוב או את החיים במקרה הרע. לדעת שבזכותי ניצלו חיים, בזכות העבודה עם פסגת הטכנולוגיה הזו, יחד עם האופי המיוחד של התפקיד, זה מה שעושה את התפקיד משמעותי כל כך”.

סמ”ר יוגב משרת בתור מדריך רחפנים בבית הספר לאיסוף קרבי בסיירים. בסוף תקופת הכשרה קצרה יוגב יגיע לפיקוד הצפון ויהווה מוקד ידע בגזרה בתחום הרחפנים. על מסלולו המיוחד יוגב מספר: “התחלתי כלוחם איסוף קרבי בגדוד האיסוף 869 בפיקוד הצפון, והמשכתי להיות חלק מצוות מפעילי רחפנים בקו שתפסנו. הייתי למעשה חלק מצוות עצמאי שעבד בקו. הכול התחיל כאשר מפקד הגדוד שלי רצה להכניס את השימוש ברחפנים לפעילות בגדוד, בשביל זה הוא הוציא אותי ועוד כמה חבר’ה להכשרה על הרחפן. למדנו טוב את הגזרה, למדנו להשתמש ברחפנים. משם הגעתי להכשרה בבית הספר לאיסוף קרבי בסיירים”.
השימוש ברחפנים חדש בצבא, והתחיל בשנה וחצי – שנתיים האחרונות בגדוד האיסוף 636, ניצן, השייך לפיקוד המרכז. משם השימוש המשיך לגדודים נוספים בחיל האיסוף הקרבי ולאחרונה אף התפשט לשימוש גם בגדודים ובחטיבות החי”ר השונות בצה”ל.
“הרחפנים הם כמו עיניים מהשמיים  למפקדים, על מנת לראות מה הולך מנקודת מבט נוספת, בעיקר לשימוש בשטח, כמו ליווי כוחות בשטח”, יוגב מספר ומוסיף: לפני השימוש ברחפנים היו משתמשים ברוכב שמיים, גם הוא כלי  שמצלם ומתעד מהאוויר, אולם השימוש ברחפנים החל בשל הנוחיות שבשימוש בכלי קטן, שמסוגל לרחף ולהישאר סטטי באוויר באותה הנקודה”.
השימוש ברחפנים משתנה בין הגדודים והחטיבות: “הביאו אותי ועוד כמה חבר’ה לבית הספר לאיסוף קרבי בסיירים בשביל שנפתח צורות הדרכה ולהתאים את השימוש ברחפנים לכל יחידה, לפי צרכיה”, יוגב מספר. “בגלל שהכלי חדש אנחנו לומדים איך השימוש ברחפן יכול להשתלב לפי הצרכים והמטרה של כל גדוד וכל יחידה. מה שחיל האיסוף הקרבי עושים עם הרחפנים זה לא מה שיעשו בחטיבה אחרת. בין היתרס תפקידי הוא לפתח ולראות מה יתאים לכל אחד, זה תלוי גם במשימה ובאופי הפעילות. אני בודק גם איזה סוג רחפן יתאים לכל יחידה. מה שאני הכי אוהב בתפקיד הוא בגלל שהתחום הוא חדש, אני וחברי לתפקיד לומדים מה לשפר, מה להוסיף ומה להוריד. מדהים להיות מהראשונים בצבא שמתעסקים בתחום ולבנות אותו מאפס. תחום שאולי נמצא עוד בחיתולים אבל מתחיל לרקום עור וגידים ולהתפתח”.

  • צה”ל במאה ה21
  • צה”ל במאה ה21
  • צה”ל במאה ה21

 

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter