באנר עליון
באנר עליון

“עז עברית” – שוב יוצא העדר של קיבוץ הזורע אל הדרך…

“עז עברית”  – שוב יוצא העדר של קיבוץ הזורע אל הדרך…

היה היו ימים שטעם ארץ ישראל  הטובה, מראותיה וריחותיה, היו  פרדסי ההדר ועדרי הצאן. 

ליקטה  ראיינה וערכה לאה פלג בשנת 2008

גם בקיבוץ הזורע היה עדר צאן מראשית עליית הקיבוץ על הקרקע. הרועה והעדר היו יוצאים למרעה עם בוקר ושבים עם ערב, כשעדת ילדים מתרוננים מלווה אותם אל הדיר בחיבה וסקרנות.

קיבוץ הזורע - "עז עברית"ב-1936, לפני שבעים ושתיים שנה, נרכש עדר צאן, כבשים ועיזים מֵערבים בגליל, על ידי משה שטרן הרועה הראשון של קיבוץ הזורע. וכשעדר כבר היה, דיר עוד לא היה  והצאן  עבר חורף קשה וסוער ללא קורת  גג מעליו. כך בראשית הדרך. אבל לא חלף זמן רב והצאן זכה לשכון בשיכון משלו.

בחודשי הקיץ, כשלא היה מרעה בקיבוץ הזורע, נהנה העדר מהכנסת אורחים בכפר יהושע, בשנת 1947, החל ענף הצאן ליצר גבינה. מגבנה קראו לה. החלב היה לגבינת ברינז’ה שהיתה נפוצה בימים ההם. גם צמר כבשים מכר הענף לאחר הגז. הצמר עשה את דרכו ל”משביר” ומשם נסע לאנגליה.

אי אפשר שלא לזכור ולהזכיר גם  את הקשיים הרבים שהתלוו לענף הצאן: השכנוּת לעדרי הערבים, העימותים והסכסוכים איתם על שדות המרעה, גניבות בקר מידי פעם, תנאי מרעה קשים בקיץ, וכן המצב בארץ. לעיתים התנהלה החליבה לאור מנורות נפט, מוקדם מאד בבוקר ומאוחר בלילה, והיו ימים  שהיה הכרח לכבות את האור בגלל יריות.

הווי מיוחד צמח בענף אהוב זה, שזכה לביקורים רבים של  ילדים מכל הגילים ומבוגרים שהיו מבקרים בדיר. וזכורים גם חגי הגז המפורסמים ומרוממי הנפש כשכל הקיבוץ צופה בגוזזים.

זיכרונות רחוקים מרגשים  של ילדות, המטיבים לתאר את ההווי שהתפתח סביב ענף זה, מביא גדעון אמיר מילדי הזורע הראשונים : “אחד המקומות היפים ביותר עבורנו היה דיר הצאן. רוב שעות היום שהה העדר במרעה. בשעות בין הערביים, קצת לפני השקיעה, היה העדר חוזר לקיבוץ. כבר ממרחק רב היית יכול לשמוע, להריח ולראות, את העדר המתקרב, מעליו ומסביבו ענן אבק “ריחני”.

ברקע קריאות הרועים, ואנחנו, חבורה של ילדים, בריצה קלה, שועטים לכיוון העדר. ושם עם המפגש, אנו עוזרים בהובלת העדר הביתה. מבררים האם היו היום המלטות בשטח, ולפעמים אף זוכים להחזיק ביד טלה או גדי שנולדו באותו יום ובגאווה רבה נושאים אותו אל הדיר…..

אהבתי לעקוב אחרי תהליך עיבוד החלב: תחילה העבירו את החלב דרך בד נקי שנפרש על משפך גדול, לכדים. חלק הועבר לצריף המחלבה שהיה ממוקם בשכנות. שם, בתוך סיר ענק, שעמד על פרימוס גדול רב ראשים,  הרתיחו את החלב כדי להכינו לגבינה. את שאר החלב העמיסו על קרונות ברזל שנסעו על שני פסי רכבת ובדחיפה חזקה אל מתקן הקירור”.

ופעם, בחג הביכורים, התקיימה תחרות בין גוזזי הצאן של משמר העמק לגוזזי הצאן מקיבוץ הזורע, ומה רבה היתה האכזבה לילדי הזורע כששכנינו ניצחו…

ב- 1960 חוסל ענף הצאן, אבל הזיכרונות מהימים ההם, ההווי, הריח המיוחד, החיבה והגעגועים, נשארו כשובל  ארוך ואהוב  קיבוץ הזורע - "עז עברית"בתוך ההיסטוריה המקומית, ששינתה פניה כדרך העולם…

לפני כ-5 שנים, אחרי למעלה מ- 40 שנה מאז ננעלו שערי הדיר, קם הענף בלבוש חדש ומרענן בידי צעירים המשוגעים לעניין: אלי קליר  ואורן בן שלום פתחו יזמות חדשה ומעניינת וקראו לה  “עז עברית”.

במרץ רב, להט  ואמונה, בעקשנות ורצון אדיר להצליח, הם הקימו דיר ביער שבקצה הקיבוץ, ומ-5 עיזים נחשוניות, צמח העדר ל-350 חולבות!

בינואר  2006 נבנתה מחלבה על מקומה של המחלבה הישנה. ומאז, בוקר בוקר,  יוצאת תוצרת  “עז עברית” לדרך, מגיעה לצפון הארץ ועושָה את דרכה עד לדרום הארץ, כשגבינות מיוחדות ויוגורטים, ממלאים מדפי הרכב  חבל על הזמן…..

אכן, טעם של פעם, במובן היפה של הדבר…

 

קיבוץ הזורע - "עז עברית"בראיון שקיימתי, עם אסא אברהם הגבן, וכן  עם איריס רפאלי המשווקת,  למדתי מה מתרחש בתהליך יצירת מוצרי החלב מהגעתו של חלב העיזים בבוקר, מהדיר אל המחלבה,  ועד יציאתו לדרך, אל הלקוח, אלו גבינות מציעה “עז עברית” לאן מגיעה תוצרתה ומה אומרים הלקוחות.

אסא אברהם: חלב עיזים הוא הנחשב ביותר מבין חלב הבהמות. אני חבר קיבוץ שער העמקים שם נולדתי ושם חיים גם ילדי.

הגעתי  למחלבַת “עז  עברית” לפני שנה וחצי, אחרי 15 שנות עבודה כגבן . שנים רבות לפני שהגעתי למקצוע הגבנות, עבדתי  עם בעלי חיים והכרתי את דרך יצירת החלב. סיקרן אותי תהליך ההגבנה ותוצאה של מוצרי חלב שונים מאד אחד מן השני הנוצרים מכך.

עבדתי במחלבה בקיבוץ שער העמקים 10 שנים ועם השנים רכשתי גם ידע. בתחילת שנות ה- 90, (אחרי קורס יסודות ברופין), נסענו קבוצה של גבנים,  להולנד, שם רכשנו הרבה ידע וניסיון בבית ספר חקלאי שהכשיר דרך  האו”ם, תלמידים מארצות מתפתחות.

במשך השנים השתלמתי גם בצרפת, איטליה ושוויץ. השוני בין המדינות הוא מעניין ורב.

חלב עיזים, (יש הטוענים שהוא הדומה ביותר בהרכבו לחלב אם), הוא החלב הנחשב יותר מבין חלב הבהמות וצריכתו עולה בהתאם. את החלב מפסטרים לפני הכנסתו למכלי ההגבנה,”זורעים” לתוכו את החיידק המבוקש שיהיה אחראי לטעם ולמרקם שאותו אנחנו מבקשים למוצר מסוים. חיידקים שונים נותנים מוצרים שונים. על יד קרישת החלב, (אנזים) ועיבודו, נכנס הגבן לתוך תבנית. כבישה, המלחה, והבחלה- זהו תהליך שתעבור הגבינה  כדי להיות מוכנה וראויה לשיווק.

כדי לקבל מוצר אחיד ככל האפשר, הכרחית  עבודה מאד מדויקת ודקדקנית, (כי הרי זו עבודה ידנית), וכן נינוחות וסבלנות. הן מילות מפתח. צוות טוב ואווירה חיובית, יוצרים רקע נכון לתנאים אלה.קיבוץ הזורע - "עז עברית"

איריס רפאלי: חלב וגבינות מעיזים היוצאות לאחו יום יום, אין להם מתחרה

התחרות בשוק על מוצרי הגבינה היא קשה. אנחנו מצליחים למכור את כל מה שאנחנו מכינים. למעשה, אין לכך תקדים, שבתקופה כל כך קצרה של הקמת מחלבה, כל התוצרת נמכרת. הציבור מכיר את המוצר, מחפש אותו על המדף, והמוצר כבר מוכר את עצמו.

זה מחייב להיות טוב כל הזמן, בלי פשרות. וכדי להיות טוב צריך להשקיע, להתאמץ, ולהתחדש, בטעם, בצורת האריזה והשיווק.

ומתוך מגמה זו אנחנו מייצרים גבינות מיוחדות ומבוקשות למשל, אנחנו היחידים בארץ המייצרים, גבינה שבה  משולב צמח הסירפד הנחשב לבעל סגולות מרפא.

קיבוץ הזורע- "עז עברית"כל השבוע, אני יוצאת מלאה במוצרי “עז עברית” המגיעים אל עשרות יעדים בארץ, מכפר גלעדי בצפון ועד אילת בדרום.    מהקהל  וממביני דבר בנושא, אנחנו מקבלים  מחמאות. ולו היתה יותר תוצרת, גם היא היתה בוודאי נמכרת. “עז עברית” הגיעה  דרך לקוחותיה בארץ, גם לרוסיה, אנגליה והולנד.

תודה  לאיריס ולאסא

ושתהיה “עז עברית” מקור של הצלחה  הנאה ובריאות .

 

 

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter