באנר עליון
באנר עליון
באנר עליון

סיכום שנה

סיכום שנה

שנת 2017 הייתה רצופת אתגרים ועשייה משמעותית ללוחמים בכלל הגזרות. בקור רוח ובתושיה עמדו הלוחמים על המשמר, על מנת להבטיח את השקט בגזרה ואת שלוות התושבים. השבוע נביא לכם ב”זה מה יש” שלושה טורים אישיים של לוחמים, ופרמדיק אחד אשר פעלו בהתאם לאותם העקרונות והצליחו לסכל פיגועים וכך להציל חיים של אחרים

אני סגן עמיחי סקליטר, בן 21 מנס ציונה, מפקד מחלקה מבצעית בגדוד רם מחטיבת החילוץ של פיקוד העורף. ברוב השנה אנחנו מבצעים תעסוקות  מבצעיות, בעיקר באיו”ש, כאשר במקביל אנחנו מוכנים תמיד להיות מוקפצים לאירועי חירום בארץ ובעולם בהם נדרש לחלץ ולהציל חיים.

עוד כשהייתי נער גדל ושמעתי בבית על סיפורי מורשת הקרב של סבי, יעקב עמיר בן ה-86. סבי לחם במלחמת יום העצמאות לפני 70 שנה, כנער בן 18 שהתנדב לחטיבת הנגב – הפלמ״ח, לאחר שכילד שרד את השואה. הוא הבין את החשיבות של המלחמה וידע כי זה יכול להיות הנצחון של כולנו. גם כיום כשאנחנו מתראים הוא מספר לי על האמונה שהייתה בהם, ותחושת הגאווה שקיימת אצלו היום כשהוא רואה אותי ושומע את סיפוריי על העשייה שלנו והפעילות שלי בחטיבה קרבית.

בשנה החולפת, קרה אירוע שזכור לי במיוחד, בזמן שתפסנו קו בגזרת חברון. ביולי האחרון בזמן שאבטחנו כיכר בצומת בית ענון שבסמוך לחברון, הגיע בחור ברכב שניסה לבצע פיגוע דריסה כנגדנו. היינו עירניים ופעלנו מיידית בירי לעבר המחבל, והצלחנו לנטרל אותו. שמחתי מאוד וגם סיפרתי לסבי על האירוע, אנחנו חושבים תמיד על בטחון האזרחים, והדבר החשוב ביותר הוא השמירה עליהם. אנחנו מבצעים את המשימה הזאת בשגרה בשמירה על הבטחון השוטף בגזרות השונות, אבל גם במצבי חירום מצילים חיי אזרחים באתרי הרס בארץ ובעולם. גם בחלוף 70 השנה לערך חיי האדם חשיבות עליונה, ואין לי ספק שזוהי המשכת המורשת של סבי, להיות לוחם חי״ר וחילוץ ולהיות בעל היכולת המדהימה להציל חיים.

אני סמל מרסלו פרז, בן 25 מחיפה, משרת כלוחם בגדוד 50 של חטיבת הנח”ל. בשנה האחרונה, כמו בכל שנה, העשייה המבצעית הייתה רבה ומגוונת, אולם יש אירוע אחד שזכור לי יותר מכל.

עליתי לבדי ארצה מברזיל בשנת 2015 במטרה ברורה להתגייס לתפקיד לוחמה. התגייסתי באוגוסט 2016 ומיד עברתי הכשרה בת שלושה חודשים בבסיס מחווה אלון, ומשם שובצתי בגדוד 50 שבחטיבה. במחווה אלון אף עברתי קורס עברית, שתרם לי בצורה יוצאת דופן, וגם היום, אני לומד בכל יום מילים חדשות. תמיד רציתי לגור בארץ ולהתגייס לצבא. גם אבי, שהיה בעבר לוחם בברזיל, מאושר וגאה בבחירה שלי.

בתיכון למדתי בבית ספר יהודי, בדגש על לימודי עברית ויהדות ובלימודי באוניברסיטה למדתי את תחום היזום והשיווק.

באוקטובר 2017, במהלך שמירה בצומת הגוש בשעות הצהריים, הבחנתי באדם חשוד שהתקדם לכיווני. פתחתי בנוהל מעצר חשוד כפי שמצופה ממני, וכשהיה קרוב אליי וחשתי בסכנה, דרכתי את הנשק. המחבל רץ עם סכין בידו לכיווני, ותוך כדי כך הצלחתי לנטרל אותו ולמנוע פיגוע הרסני.

הייתי מרוצה מהאופן בו פעלתי, הרגשתי שעשיתי את תפקידי כמצופה ממני. החברים והמפקדים פירגנו, ואפילו המשפחה בבית הייתה גאה.

הוענקה לי תעודת הוקרה ממפקד הגדוד וממפקד החטיבה. הבנתי שתפקודי באירוע אינו מובן מאליו ואינו שגרתי. נאמר לי כי היה זה ביטוי של אומץ לב, נחישות וחתירה למגע תוך הצגת כשירות מבצעית ומקצועיות גבוהה.

ביום שלישי, 12 בדצמבר 2017, התקיים טקס הוקרה למצטיינים בפעילויות מבצעיות במהלך השנה בפיקוד הדרום, בראשות מפקד הפיקוד- האלוף אייל זמיר.

מועד הטקס נבחר דווקא בחג החנוכה, כאות הוקרה והערכה על הגבורה והאומץ של אותם חיילים נבחרים, דבר שמאפיין את רוח החג.

במעברים השונים לאורך קו התפר עומדים על המשמר חיילי גדודי המעברים של המשטרה הצבאית. חיילים אלו מסכלים בעשייתם פעולות טרור והברחות אמל”ח, מונעים כניסת שוהים בלתי חוקיים ובכך שומרים על בטחון תושבי מדינת ישראל 24/7 בכל ימות השנה.
רב”ט יובל לוי מנתניה המשרתת כלוחמת מעברים בגדוד ‘תעוז’ של המשטרה הצבאית מבצעת את תפקידה בצורה הטובה והמקצועית ביותר, עדות חיה לכך היא כאשר סיכלה ניסיון פיגוע לפני כחודשיים, ביום עמוס במעבר. “התייצבתי למשמרת, ובדקתי את אחד העוברים שצפצף במגנומטר. לאחר שניסיתי שוב חשוב להעביר אותו וביצעתי בדיקה יסודית, התברר שהצעיר ניסה להבריח מטען צינור על מנת לפגע. הפיגוע נמנע בסוף בזכות התושייה והמקצועיות שלי. מה שעושה את התפקיד שלי מיוחד זה לדעת שאני מצילה חיי אדם, מי יודע מה עלול היה לקרות? זה נותן המון סיפוק מהתפקיד”.

בימים אלה יובל נמצאת בקורס מפקדים בבסיס ההדרכה של חיל המשטרה הצבאית, וכאשר תסיים אותו היא תשמש דוגמה ומופת לחיילים עליהם תפקד

אני סמ”ר ארי יולס, בן 22, תושב קרני שומרון, משרת כפרמדיק במחלקת הטיפול הנמרץ הצבאי של החטיבה המרחבית מנשה האמונה על טול-כרם וג’נין באזור יהודה ושומרון.
בתפקידי אני קופץ לאירועים בגזרה שבהם יש נפגעים ומעניק להם טיפול ראשוני מציל חיים. יש לציין שהמחלקה מטפלת ביהודים ובפלסטינים כאחד, ושאנחנו קופצים גם לאירועים בהם נפגעים שהם אזרחיים, וגם לאירועים צבאיים. בנוסף, אני מאמן תאג”דים של גדודים אשר מבצעים תעסוקה מבצעית בגזרתנו, מאמן חובשים, מע”רים ויוצא לפעילויות מבצעיות.

נולדתי בוושינגטון שבארה”ב, ועליתי לארץ לבד כשהייתי בן 18 בשנת 2014. אני בא מבית מאוד ציוני, ותמיד חלמתי לעלות לארץ. כשעליתי למדתי לתקופה בישיבה ולאחר מכן התגייסתי. לא ראיתי אופציה אחרת מלבד להתגייס. תמיד חלמתי להיות ישראלי והשירות בצבא הוא חלק בלתי נפרד מזה. נפתחה לי האופציה לשרת כפראמדיק והתגייסתי לתפקיד במרץ 2015.

לפני כארבעה חודשים יצא לי לטפל בפצועים באירוע רב נפגעים. הייתה תאונת דרכים רציתי באזור היישוב שקד וישר קפצנו לשם. היו מספר הרוגים, ומספר פצועים קשה. טיפלתי בפצוע הקשה ביותר עד שהוא פונה לבית החולים במסוק. שמחתי לגלות לאחר מכן שהוא יצא מכלל סכנה.
תפקיד הפראמדיק הוא מאוד מאתגר, דורש, מעניין ומשמעותי. בתפקידי אני זוכה להציל חיים. אני ממליץ לכל מי שיודע שהוא יכול להתגייס להיות פראמדיק. מדובר בשירות לא פשוט, אך הסיפוק הוא אין סופי.

  • סיכום שנה
  • סיכום שנה

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter