באנר עליון
באנר עליון

מטפסי האנטנות

מטפסי האנטנות

הם מטפסים על אנטנות בגובה עשרות מטרים, ולמעשה תלויים בין שמיים וארץ. יצאנו לפגוש את מטפסי הרום של פיקוד הדרום, ושמענו מה הסוד שלהם להתגבר על פחד הגבהים

מטפסי האנטנות

חשבתם פעם על מי מטפל באנטנות המפוזרות בבסיסים השונים ברחבי הצבא? בטח תופתעו לגלות, כמונו, כי מדובר בחיילים לכל דבר, אשר עוברים הכשרה מיוחדת כדי להפוך לחלק מיחידת צוות הרום- מטפסי התרנים.
מדי שנה מצטרפים ליחידה חיילים שהתנדבו לטפס לגובה, בלי פחד. “אנחנו מחפשים את אוהבי הטיפוס והאקסטרים, שאוהבים להיות עשרות מטרים מהקרקע”.

צוות מטפסי האנטנות של גדוד 373, צוות רום מורכב משלושה חיילים ומפקד – באחריותם האחזקה השוטפת של התרנים (מגדלי עמודים גבהים לשימוש אנטנות, תאורה ומצלמות) בגזרת פיקוד הדרום. התרנים מתנשאים לגובה רב, והחיילים מתפקדים תוך עמידה בתנאי מזג אוויר קשים ומצבים ביטחוניים מורכבים.

מטפסי האנטנות

ולא חסרות דוגמאות, “יצא לי לעבוד במשך שמונה שעות על תורן בגובה עשרות מטרים, תחת אזעקות בגבול עזה במהלך ‘צוק איתן’, ולטפל בתורן תחת שלג במוצב החרמון. העבודה יכולה להיות קשה ואינטנסיבית, אבל האקסטרים והאדרנלין מהטיפוס והעבודה בגובה הם אלה שעושים את התפקיד הזה למאתגר”.

“היחידה מבצעית לכל דבר ועניין”, מבהיר רס”ם יוסי שבתאי, מפקד צוות המטפסים בפיקוד הדרום “אנחנו מבצעים טיפוסים לגבהים של עשרות עד מאות מטרים בכל אזורי הארץ, ולפעמים אפילו חשופים לאיום ירי צלפי אויב”.

יוסי שבתאי מתגורר מזה כ-7 שנים ביבנה עם אשתו ושלושת בניו. הוא התגייס בשנת 1996 וסיים את שירותו במחנה נתן בתור מכונאי טנקים. כשחזר לשירות מילואים הוצע לו לחזור לצה”ל בעקבות עיסוקו בתשתיות תקשורת ולהיות צוות מפקד התשתיות בפיקוד הדרום (אותו הקים). לאחר תקופה ארוכה כמפקד התשתיות בפיקוד, עבר יוסי להיות מפקד צוות רום אשר מטפלת בציוד היקפי המותקן על גבי תרנים. הצוות פועל בגזרה הגדולה ביותר בארץ ונותן מענה מבצעי ומיידי 24 שעות ביממה.

ליחידה מצטרפים מדי שנה חיילים אשר מאותרים במהלך קורס מת”מ (מפעיל תקשוב מבצעי). החיילים הנבחרים צריכים להחליט האם הם מתנדבים להיות חלק מהיחידה ולטפס לגבהים שלא הכירו לפני כן.
במהלך ההכשרה עוברים החיילים תקופת הסתגלות, במהלכה הם מצטוותים למטפסים ותיקים, כדי להבין מה עומד לקראתם. “לאחר תקופה זו נדרשים החיילים להחליט האם הם איתנו או שהפחד מרתיע אותם” אומר שבתאי ומספר שקורה לא פעם שחיילים מחליטים לוותר על התפקיד.
בתום השלב הזה הם מתחילים קורס מטפסים מקצועי שנמשך כשבוע: הם מטפסים לגובה 20 מטר, לומדים על אופן הטיפוס, על הציוד, על הסכנות ועל הבטיחות – שהיא החשובה ביותר בכדי להצליח במשימה.

מטפסי האנטנות

החיילים מצוידים במיטב אמצעי הבטיחות החדישים ביותר, שנבדקים בקפידה לפני כל טיפוס. אחד מהם, הוא מכשיר דמוי סנפלינג, הדואג שבמקרה של מעידה מהתורן, החייל לא ייפגע באופן משמעותי. במקומות מסוכנים, בהם יש סכנה של ירי צלפים, הלוחמים מוגנים מפני ירי צלפים על ידי מנוף בל ממוגן שחוסם כל ניסיון אויב מפני פגיעה במטפסים.

לאחר הקורס, עוברים החיילים התמחות לצד אחד מן המנהלים המקצועיים ביחידה, ומטפסים לא פחות מ-12 פעמים. בתום תקופה של מספר שבועות עד חצי שנה של תרגולים ומבחן מסכם, הם מוסמכים כמטפסי התרנים הבאים של צה”ל.

סמל אלכס קולסנצ’קו, עלה מאוקראינה יחד עם אימו כשהיה בן 7 לבאר שבע, כיום הוא בן 21. בנוסף להיותו חייל בתפקיד מאתגר, הוא מצליח למצוא זמן לשחק בנבחרת כדור-יד של באר שבע ואפילו לאמן את הקבוצות הצעירות יותר בעיר.
אלכס התגייס לקורס מת”מ ובמהלכו אותר כמתאים לקורס מטפסי האנטנות בזכות היותו חייל בולט.
“התפקיד מעניין ואני נהנה ומרוצה ממנו, יוצא לנו להיות כמעט בכל רחבי המדינה ולראות את כולה מלמעלה. הבחירה לעבור הייתה נכונה, ובחרתי לחתום ולהמשיך את השירות לשנתיים נוספות”.

גם סמל אדלדי באזה, זוהה כמטפס אופציונאלי בעת קורס המת”מ.
באזה עלה יחד עם משפחתו מאתיופיה כאשר היה בן שלושה עשרה. אביו ושלושת אחיו הגדולים של אדלדי נפטרו עוד כשהיו באתיופה, ואחת מאחיותיו עדיין לא עלתה ארצה. למרות הקשיים, החליט סמל באזה להתגייס לשירות משמעותי ובעל ערך “אני חושב שהתפקיד כמטפס אנטנטות מאתגר, מעניין ומשמעותי. יום אחד אנחנו יכולים להיות בעזה ולמחרת באילת. זה דינמיות שאני מאוד אוהב”.
כיום מתגורר אדלדי באשקלון, יחד עם אמו ו7 מאחיו באשקלון.

מטפסי האנטנות

המטפס האחרון בצוות הוא סמל אלון סטרוזצקי, ממעלה אדומים. גם אלון התגייס במרץ 15 לקורס המת”מ וזוהה במהלכו כמטפס אופציונאלי, “במהלך הקורס יצאנו לסיורים בפיקודים שונים, בניהם גם סיור בפיקוד הדרום.” אלון התלהב מתפקידי התקשוב שיש לפיקוד זה להציע, לכן שאף להגיע לשם.
בנוסף, מספר לנו אלון על ההתגברות של החבר’ה מפחד הגבהים, “תמיד יש פחד ” מספר. “אף אחד לא יודע מה הלחץ בגוף ובנפש כשאתה מטפס לגובה, אף אחד לא יכול להבין את זה עד שאתה נמצא שם למעלה. אבל אתה יודע שאתה מוגן במיטב אמצעי הבטיחות הדרושים, ושאין מקום לתקלות. אנחנו סומכים על הציוד, סומכים על חברי הצוות שלצידנו, ובאים לבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר”.

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter