באנר עליון
באנר עליון

טור דעה: כיצד נזהה פגיעה מינית בילדים ואיך לנהוג במעמד הגילוי

טור דעה: כיצד נזהה פגיעה מינית בילדים ואיך לנהוג במעמד הגילוי

אירועי השבועות האחרונים, בהם פרשת אייל גולן ופרשת אונס הנערה מעוררים את אחד הפחדים העמוקים ביותר שלנו כהורים והוא שילדינו יפלו קורבן לפגיעה מינית. איריס אורן ושרי ברו, ממרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית – חיפה והצפון מציעות מספר הנחיות להורים כיצד לזהות את סימני המצוקה וכן המלצות לתגובה ראשונית.

כולנו מקווים שאנחנו הורים טובים לילדינו, שרקמנו עמם תקשורת פתוחה וכנה, שאנו מכירים את הילדים, מסוגלים להגן עליהם ויודעים מה שלומם בכל רגע. ומצד שני, מנקר בנו תמיד החשש שאם תתרחש בכל זאת פגיעה, לא נדע לאתר את סימני המצוקה ולא נזהה את הסוד, שלעיתים מוסתר מפנינו במיומנות רבה. כתב חדשות YCOM פנה אל מומחיות המרכז לתקיפה מינית-חיפה והצפון וחזר עם מספר תובנות.

מדוע ילדים מסתירים פגיעה מינית?

“במקרה של פגיעה מינית שנעשתה על ידי ילד אחר, ייתכן שהמעשה הוסווה תחת מעטה של משחק. במאמר מוסגר יצוין שמשחקים בעלי אופי מיני בין ילדים יכולים בהחלט להיות לגיטימיים אם הם נעשים באווירה נעימה של צחוק, שמחה וגילוי, ומתוך רצון והסכמה של כל המשתתפים. לכן לא יהיה בהם שום סוג של איומים, שוחד או כפייה. אולם, כמו בעולם המבוגרים, גם היחסים בין הילדים צריכים להיות שוויוניים מבחינת גיל, כוח חברתי, מבנה גופני ויכולות קוגניטיביות.

תקיפה מינית
כרזה של המרכז לסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. עיצוב: הדר מוסקו.

במקרה של פגיעה מינית על ידי מבוגר, הפוגע משתמש בסמכותו כמבוגר ובגודלו הגופני ביחס לילד ובדרך כלל אינו זקוק אפילו להפעלת כוח פיזי. ילדים רגילים לציית למבוגרים, להאמין בהם ולכבד את סמכותם, ועל פי רוב גם תלויים בהם.

לפיכך, בין שהפוגע היה ילד אחר ובין שהיה מבוגר, הרי שהילד הנפגע בדרך כלל אינו מפרש את שאירע כפגיעה מינית, אף שהוא מרגיש היטב את תחושת הניצול וחש בבירור שקרה משהו שאינו תקין. מניסיוננו, ילדים חווים אשמה על כל פגיעה מינית שנעשתה בהם. אשמה זו יכולה לגרום להם להסתיר את מה שקרה, כדי שלא יכעסו עליהם. עם זאת, ידוע שכל ילד מנסה לספר ולשתף לפחות פעם אחת, ומכאן שלתגובה שיקבל יש השפעה מכרעת אם ימשיך לשתף או ישתוק“.

 מהם הסימפטומים הנפוצים בקרב ילדים שנפגעו?

“פגיעה מינית גוררת שינויים בהתנהגות הילד, ואם ההורים יבחינו בהם, הם יוכלו להגיש עזרה. כמובן, ייתכן שמדובר במצב רוח חולף ולאו דווקא באיתות על מצוקה מתמשכת, וייתכן גם שמצוקה מתמשכת אינה קשורה בפגיעה מינית. לפיכך יש לבדוק את העניין בזהירות עם הילד.

אנו מונות כמה סימפטומים נפוצים, אך חשוב לדעת שפגיעה מינית יכולה לעורר תגובות שונות בקרב ילדים שונים ולכן יש לבחון את ההתנהגות ביחס לגיל, לאופי ולדפוסי ההתנהגות הרגילים של ילדכם.

סימפטומים רגשיים: דיכאון ודימוי עצמי נמוך, אמירות אובדניות, פחדים ללא הסבר ברור, סיוטים, דריכות-יתר, צורך בשליטה והסתגרות.

סימפטומים גופניים: כאבי ראש וכאבי בטן בלתי מוסברים, חזרה להרטבת לילה בגיל מבוגר, הפרעות אכילה, דלקות חוזרות בדרכי השתן, בפי הטבעת ובנרתיק ואף פציעה עצמית.

סימפטומים התנהגותיים: נטילת סיכונים, התקפי זעם או חרדה, גניבות, שקרים, ריבוי חלומות בהקיץ , קשיי ריכוז, קשיי שינה, רתיעה מקשרים וממגע או לחלופין עיסוק מוגבר במין ובמיניות, ירידה בהישגים בלימודים או לחלופין השקעת-יתר שאינה אופיינית.

 המלצות להתנהגות בעת הגילוי או השיתוף:

אם וכאשר מתעורר בכם החשד שהילד חווה פגיעה מינית, וכמובן אם הילד שיתף אתכם ביוזמתו, חשוב להעביר לו מיד את המסר שבכל מקרה אפשר לדבר ולשתף, ושההורים יכולים להכיל הכול ולא יתמוטטו מכך. כמו כן, חשוב לשדר לו שהוא מוגן ובטוח כעת:

1. קחו נשימה עמוקה והקשיבו לילד.

2. התייחסו ברצינות לכל דבר שעולה בשיחה, בין שנאמר במילים ובין שנרמז.

3. העבירו לילד מסר ברור שאתם מאמינים לו.

4. שבחו את הילד על ששיתף אתכם ותמכו בו על האומץ שגילה בחשיפת המקרה.

5. הבהירו לילד כי הוא אינו אשם במה שאירע.

6. זכרו שגם אתם עשויים להזדקק לתמיכה ואל תישארו לבד עם הסיפור. החשד או הדיווח מעוררים בהורים שאלות רבות, חרדות ורגשות קשים. כהורים חשוב לפעול מתוך שיקול דעת ולהיוועץ בגורם מוסמך שאינו קשור למקרה באופן אישי. מרכז הסיוע מפעיל קווי חירום לקבלת סיוע והתייעצות.

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter