באנר עליון
באנר עליון

הסודות של הדאודורנט שלכם

הסודות של הדאודורנט שלכם

יולה חלפין חושפת בפניכם את מה שבאמת מרכיב את הדאודורנטים שרובנו משתמשים בהם. תשבו טוב ותיקחו אוויר כשתשמעו מה אתם מחדירים לגוף שלכם. ולמה כדאי לכולם לעבור לדאודורנטים טבעיים. רמז: חומרי הדברה בגוף שלכם

יולה2לפני כמה זמן נתקלתי בבדיחה שרצה ברשת שאמרה: “אם עוד לא מצאת דאודורנט טבעי שעובד, אל תרים ידיים”. הצחיק אותי מאוד ובעיקר פגע לי בול בפוני. למה? שנים אני כבר יודעת שדאודורנטים רגילים הם דבר מזיק, בטח יותר מעשור. נשמע לכם הזוי? כולו דאודורנט? בואו נפרוט דבר דבר:

החומר הראשון שאני רוצה להתייחס אליו הוא אלומיניום, או ליתר דיוק aluminum zirconium tetrachlorohydrexgly או  aluminum zirconium trichlorohydrexgly. אלו כמובן נגזרות אלומיניום (מלח אלומיניום) שתפקידן לכווץ את נקבוביות העור בצורה מכנית וכימית ובכך למנוע מההזעה לצאת החוצה. הם מורידים את רמת החומציות של העור וכן גורמים לספיגת נוזלים מוגברת על ידי התאים שנמצאים בפתח הצינוריות שמובילות את הזיעה החוצה. זה מונע מדרכי הלימפה – שתפקידם לנקז החוצה את הפסולת המטבולית שהגוף מייצר – לעשות את עבודתם. כשהזעה לא יוצאת החוצה, היא לא פוגשת חיידקים שלא עושים את עבודת הפירוק ולכן לא נוצר שום ריח. אבל מה הבעיה? מנגנון הזעה הוא מנגנון חשוב ולו מספר תפקידים. פינוי פסולת הוא החשוב שבהם. מה קורה כשמפריעים לפסולת להתפנות, ולמעשה מונעים ממנה לצאת מהגוף? ניחשתם נכון – היא נשארת. הצטברות פסולת בתאי הגוף השונים גורמת להרעלה.

סדרת חומרים נוספים שנמצאים בדאודורנטים הם פרבנים, שמשמשים כחומרים משמרים. אם תסתכלו על תאריך תפוגה של התכשיר בו אתם משתמשים (בהנחה שלא מדובר בתכשיר טבעי), תראו שהוא תקף ל-3,4 ולפעמים אפילו 5 שנים. איך הוא לא מתקלקל? כימיקלים חזקים מאוד מגנים עליו. יש עדויות לכך שפרבנים גורמים לאלרגיות, שמם אף נקשר בעלייה בסיכון לחלות בסוגי סרטן מסוימים. לא נשמע להיט.

בחלק מהתכשירים נמצא חומר ששמו טריקלוסן. תפקידו למנוע שגשוג חיידקים. אני לא מכירה מחקרים ספציפיים על סכנתו, אך עצם זה שהוא משמש כחומר הדברה לא עושה לי חשק לגלות שהוא נמצא גם בתכשירים קוסמטיים שלנו.

יש עוד כמובן. ניסיתי להשוות בין מספר מוצרים על מדפי הפארם כדי לראות אם יש דאודורנט פחות מזיק מאחרים. ומה גיליתי? על חלקם בכלל לא הופיעה רשימת רכיבים! היה תכשיר עליו ציינו שאין בו פרבנים ואלכוהול. זה כמובן עושה רושם של מוצר בריא יותר. אבל מה כן יש בו? לפי זה שכתוב “אנטי פרספירנט” אני מיד מבינה שיש מלחי אלומיניום. אבל זו אני. אני ארומתרפיסטית, למדתי כימיה, מבינה ברכיבים קוסמטיים ויודעת לקרוא בין השורות. הצרכן הפשוט היה מתייחס למוצר הזה כבריא. לי זה מריח על גבול ההטעיה.

עכשיו, כשהפחדתי אתכם כהוגן (ותאמינו לי שאין לי מטרה להפחיד אתכם, רק לתת לכם מידע שבעיניי הוא קריטי), מה עושים?

כפי שציינתי בתחילת דבריי, כל המידע בדבר נזקי הדאודורנטים הקונבנציונליים ידוע לי שנים רבות, פחות או יותר מאז התחלתי לחפש אחר דאודורנט טבעי. היו לי שתי בקשות: 100 אחוז טבעי ו-100 אחוז יעיל. לצערי הרב, התקשיתי למצוא מוצר שעונה על שתי הדרישות. היו כאלה ששווקו כטבעיים (על מדפי חנויות הטבע אפילו), אבל כשקראתי את האותיות הקטנות גיליתי נגזרות אלומיניום. היו מוצרים טבעיים נפלאים שפשוט לא עשו את עבודתם במניעת הריח.

בסופו של דבר, לאחר חיפושים של שנים וניסיונות למצוא פתרון, פיתחתי נוסחה שעובדת. הדאודורנטים שאני רוקחת מבוססים של חמאת שיאה, שמן קוקוס, סודה לשתייה, קורנפלור ושמנים אתריים. לא רק שהם טבעיים, הם כמעט אכילים. עכשיו אני רגועה.

היום ניתן למצוא בחנויות טבע מגוון רחב של דאודורנטים טבעיים, רחב בהרבה ממה שהיה זמין לפני כמה שנים. ממליצה לכם בחום לחפש בחנויות טבע, אצל ארומתרפיסטים או אפילו ללמוד להכין בעצמכם. בריאות!

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter