באנר עליון
באנר עליון

המהנדס מפרדסיה

המהנדס מפרדסיה

סא”ל זיו נמני מפרדסיה החל את דרכו הצבאית בסיירת “יעל והיום הוא מג”ד גדוד 601. בראיון ל- YCOM הוא מספר על הדרך, על ההתמודדות של המשפחה ועל הציונות שינק מהבית

צילומים: דובר צה"ל
צילומים: דובר צה”ל

גדוד 601, “אסף” הינו הגדוד הוותיק ביותר בחיל ההנדסה הקרבית. לגדוד מורשת מפוארת אותה צבר במלחמות ישראל השונות. לאחר מבצע קדש בשנת 1956 קיבל הגדוד את צל”ש הרמטכ”ל על מבצע אותו הוביל בהצלחה רבה – מבצע “אדמה חרוכה”. במבצע זה השמיד הגדוד את כל המבנים ומסילות הברזל בחצי האי סיני.

גדוד 601 הוא גדוד הנדסה שנמצא ועובד בתוך חטיבת שריון. קיימת מוכנות מאוד גבוהה לחירום ולפקודות אופרטיביות, אין פקודה אופרטיבית שגדוד 601 לא משולב בה. “אופי החיילים הוא של אמיצים. בהמון מצבים שבהן יחידות אחרות ילכו אחורה, חיילי ההנדסה ילכו קדימה ויפתרו את המכשולים. הרבה פעמים במיוחד בצוק איתן, קיימת לקיחת סיכונים בכדי לאפשר את ביצוע המשימה. ולכן בחטיבה הזאת ישנם המון חיילים שלא רק מוכנים להקריב זמן אלא גם לסכן את חייהם”.

מג”ד  601 היום, סא”ל זיו נמני (36), נולד והתחנך בפרדסיה והיום גר עם משפחתו בבני ציון. נשוי ללירוז ואבא לגילי בת 6 תחילה כיתה א’ וטליה בת 3.

צילומים: דובר צה"ל
צילומים: דובר צה”ל

סא”ל נמני גדל במקור בפרדסיה והוא בן בכור במשפחה של ארבעה ילדים. “הדור הקודם של משפחתי היה מנתיני היישוב” מספר, “רוב הילדות ביליתי בעיקר שם. גם בחברותה של בתי הספר, השרון ועמק חפר. בילדות עסקתי קצת בעבודות חקלאות בפרדסים, כחלק מעבודות מהבית של כל נער מתבגר. אהבתי מאוד לטייל באזור ואני חושב שדרך הטיולים ספגתי את אהבת המולדת, אהבת הארץ. לפעמים זה נשמע קצת נדוש אבל משם התקבלו כל הערכים שאני מאמין בהם, כל העניין של ציונות הגיע מהבית. אגב, גדלתי בבית שתמיד היה שם ציונות וזה לא היה באגרסיביות”. הוריו של סא”ל נמני עשו שירות רגיל אבל הוא רצה לתרום קצת יותר, “הרצון לשרת כמה שאפשר זה התפתח אצלי, כל אחיי הקטנים סיימו צבא. אחותי הייתה קצינה אבל כבר השתחררה. האמת שכל אחד מאיתנו חווה אירוע מבצעי בדרכו שלו. אחותי, לדוגמה, היה בחומת מגן ובנוסף התגייסה למילואים לצוק איתן”.

בשנת 1997 התגייס סא”ל זיו נמני לחיל הנדסה, סיירת “יעל”, אשר היום נקראת יהל”ם. “משם התפתחה דרכי, דרך המיוחדים יצאתי לקורס קצינים והייתי מפקד צוות גם בהכשרה וגם בלימודים. אחרי שהייתי סמ”פ בסיירת “יעל”, למדתי שנתיים באוניברסיטה. לאחר מכן,  הייתי מ”פ בגדוד 603 גם של חיל ההנדסה הקרבית ובמסגרת התפקיד חוויתי את ההתנתקות וגם הייתי תקופה ארוכה בעזה. ב-2005 חברתי לתפקיד מפל”ג ביהל”ם, בתקופה הזאת חוויתי את מלחמת לבנון הראשונה וסיימתי תפקיד ביהל”ם”. אחרי תקופה מאוד משמעותית בצבא סא”ל זיו נמני הציע נישואים לאשתו כיום ותכנן לצאת ללימודים, אבל למציאות הייתה תוכנית שונה בשבילו, “אני זוכר שישבנו בבוקר בבית ותכננו את ירח הדבש ואז פתאום אני מקבל טלפון ואומרים לי לחזור כי יש משהו. אחרי כמה שעות אני מתקשר לאשתי ואומר לה לבטל את התוכניות של ירח הדבש כי התחיל ‘מבצע עופרת יצוקה’. כאשר הסתיים המבצע חזרתי ללימודים. בתפקידי כסמג”ד הייתי באירועים ברמת הגולן וחוויתי אירועים בגבול. סיימתי את תפקיד הסמג”ד והגעתי לפו”ם ושם שובצתי כרע”ן בצאלים ולאחר סיום התפקיד שם, הגעתי להיות מג”ד היום”. על המבצע האחרון, מבצע “צוק איתן” מספר סא”ל זיו נמני כי היה אמור לקבל כוח אבל בסוף נאלץ לבנות כוח בעצמו. “נכנסתי ככוח עצמאי ביחד עם עוד כמה יחידות ועשינו פעילות עצמאית של השמדת מנהרות ובסופו של דבר הכוח המצומצם שלי השמיד שתי מנהרות התקפיות, בסוף המבצע העניקו לי הצטיינות חילית”. אלה הם בקצרה קורות חייו של סא”ל זיו נמני בצבא.

כיוון שהמג”ד עושה תפקיד מבצעי, הוא לא נמצא כל הזמן בבית ולכן סא”ל זיו ואשתו לירוז חשבו על דרך שבה יוכלו לחגוג ימי הולדת עם הבנות.”אנחנו מספרים להן שהיומולדת נופל כשאבא מגיע הביתה”, מחייך סא”ל זיו נמני, “זה הצליח ב- 6 השנים האחרונות. בדיוק פעם אחרונה קבענו ככה את יום ההולדת. ואז הייתי צריך לחזור ליחידה כי התחיל ,’יום הזעם’ “. למרות שסא”ל זיו נמני נמצא בבית פחות מאבות אחרים הוא מספר כי הוא מקבל תמיכה מוחלטת ממשפחתו ומאשתו, ” אין תחושה כבדה או תחושת אכזבה. המשפחה תומכת בצורה מדהימה. אני מרגיש שאני עושה משהו בכדי לאפשר לאנשים אחרים לחיות את היום-יום שלהם בתחושת ביטחון” מספר המג”ד על תחושת השליחות שהוא חש בביצוע תפקידו. “אני תמיד אומר שאני לא עובד בצבא, אני נמצא כאן כי אני באמת מאמין במה שאני עושה. זה החוסן של החברה בישראל. דרך התפקיד הזה אני מאמין שאני מסייע בבניה של החברה בישראל. אני אומר את זה לקצינים ולחיילים שלי. ואני מאמין שדרך הנורמות ודרך החינוך, אני בונה אזרחים טובים יותר”. סא”ל נמני מספר סיפור אחד שהוא זוכר על חייל אשר ניגש אליו, “הוא היה חייל שנענש הרבה, החייל אמר שהפיקוד שלי שינה אותה ותרם לו רבות אחרי הצבא”,  סא”ל נמני אומר שסיפורים כאלה נותנים לו את הכוח להמשיך.

כמובן שבשביל אמא זה לא פשוט כשבעלה נמצא מעט בבית אבל בבית משפחת נמני יש ראייה שונה למצב, “אני ואשתי חיים בהרמוניה שכל אחד מתפתח וכל אחד תומך בפיתוח של האחר. אני לעולם לא אמרתי לאשתי לא לעשות משהו כי אני בצבא ולהפך. בהתחלה כשעוד לא הכרתי אותה אז היו החלטות אישיות שלא שיתפתי אותה בהן אבל היום היא לוקחת חלק מלא בהחלטות שאני מבצע”.

כמובן שתפקיד של מג”ד אינו תפקיד רגוע וסא”ל זיו נמני חווה זאת בתפקידו, “אשתי תמיד צוחקת עלי ואומרת לי שלאן שלא אלך יש ברדק, ‘תמיד אני צריכה לדאוג’ היא אומרת” צוחק סא”ל נמני. “אפילו עכשיו, כשהגענו לחטמ”ר יהודה אמר לי המג”ד הקודם ששקט פה ולא זורקים פה אף לא אבן. והנה עבר כבר חודש ואנחנו כבר עוברים חודש של זריקות אבנים. לא היה תפקיד שבו לא חוויותי אירוע מבצעי משמעותי. כמובן שתפקיד המגד בולט ביותר. ברמה שהייתי חוזר מלימודים למבצעים”.

סא”ל זיו נמני משרת בצבא כבר כ-20 שנים, הוא מספר מה גורם בו להישאר ולהמשיך לתרום “מה שמשאיר אותי בצבא זה בעיקר האנשים, העבודה עם החיילים והחיילות בגדוד. רואים את זה בצורה מדהימה, לחיילים  יש המון מוטיבציה לשרת ולתרום. להיות חייל לוחם היום זה לא פשוט, הם נמצאים 17 ימים בבסיס וארבעה ימים בבית זה מטורף וזה קשה. חייל צעיר שמוכן לעשות את זה, אני מאוד גאה בו ואני כל הזמן אומר את זה לחיילים שלי וזה תענוג לפגוש אותם”. כמובן שלא לכולם פשוט לתת כל כך הרבה אבל סא”ל נמני אומר כי “דרך החשכה רואים את החיוך של כולם למרות הקושי. והאנשים שהתבגרו יותר – קציני המטה, מפקדי הפלוגות והמחלקות, הם עמוד התווך של הגדוד. גדוד הנדסה זאת מפלצת מאוד גדולה, הסדר כוח שלו הוא הגדול בצה”ל. ועם עובדה זאת מגיע האתגר הגדול בשביל המפקד, המג”ד. אני מרגיש שהאנשים שמלווים אותי הופכים את האתגר הזה לטוב יותר” סא”ל זיו נמני לא מרגיש לבד בהנהגת הגדוד.

גדוד 601 הגיע אחרי אימון ברמת הגולן לחטיבת יהודה ונמצא בחטיבה מזה חודשיים וחצי. “זו גזרה מאוד מורכבת שכוללת גם אוכלוסיה פלסטינית וגם יהודית. בעיקר יש את העיר קריית ארבע אשר סמוכה לעיר חברון. חברון לא הייתה חלק מכל גל הטרור, מהסיבה הפשוטה שהכלכלה מאוד משולבת ולא היה אינטרס לפגוע במרקם החיים הזה. אבל אנו חווים התעוררות ואנחנו נמצאים באתגר. עדיין מגיעים פלסטינים לעבוד וצריך מאוד לשמור על מרקם החיים הרגיל וזוהי עבודת הגדוד והגדודים האחרים שנמצאים בחטיבה. אנו שומרים על הביטחון ומרימים יד חדה מול כל מי שמנסה לפגע. ואפשר לראות את זה בכל פעם שמגיע מפגע הוא מקבל את נחת זרועו של הצבא. היה ניסיון לפיגוע שסוכל על ידי הגדוד” מספר המג”ד קצת על הגזרה הנוכחית.  “הפעילות פה מבחינת החיילים היא משמעות ההגנה, הם מרגישים חלק מהמגנים. הם פוגשים את האזרח שזרקו לו אבן על הרכב, ההגנה פה מאוד מוחשית. וכמובן שהגדוד תמיד מוכן גם לחירום”.

לסיום בנימה אופטימית, מספר המג”ד כי “מה שבאמת מיוחד הוא שיש אחדות בחברה ומאוד חשוב שהיא תשמר ואפילו אם צריך – אז להילחם עליה”.

 

 

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter