באנר עליון
באנר עליון

המגזר החקלאי: פעילות פל”ח בדרך להסדר?

המגזר החקלאי: פעילות פל”ח בדרך להסדר?

בכנס החורף הבא, באוקטובר 2013, תקיים הוועדה לפניות  הציבור בכנסת דיון מעקב, בו תבקש מכל גורמי הממשלה האמורים להסדיר את הפעילות הלא חקלאית (פל”ח), במטרה ליצור מנגנון תיאום שיסדיר פעילות זו.

הוועדה לפניות הציבור, בראשות ח”כ עדי קול, קיימה השבוע דיון נוקב וכואב העוסק בהסדרת פעילות לא חקלאית במושבים. בדיון נכחו חקלאים שכאבו לא רק את גויעתה האיטית של החקלאות במושבים בישראל אלא גם את חוסר היכולת של בעלי נחלות רבים להתקיים בנחלות בהן הם מתגוררים. מן הדיון עלה כי בנושא זה מעורבים גורמים רבים, וכי בעקבות זאת קיימים חסמים בירוקרטיים רבים המונעים מחקלאי ישראל לממש את זכותם לפעילות לא חקלאית  בנחלה בה הם גרים.

פעילות פל"ח
עמק יזרעאל. צילום: תמר הירדני

בשנותיה הראשונות של המדינה, נוסדו מושבים שחולקו למשבצות חקלאיות. המשבצות חולקו לנחלות שהיו מיועדות למגורים של משפחה (תלת-דורית) ולפרנסתה מחקלאות. בשנות ה- 80, מסיבות שונות, הידרדרה יכולתם של החקלאים להתפרנס מחקלאות ולכן רבים החלו לנסות לחפש את פרנסתם מעסקים קטנים אותם הקימו בשטח המיועד למגורים.
ביוני 2011 אישר בג”צ תכנית המאפשרת פעילות לא חקלאית במושבים. כאשר על פי החלטה זו שטח הפעילות אינו מורשה לעלות על 500 מ”ר. הפעילות תתקיים בחלקת המגורים (“שטח צהוב” – עד 2.5 דונם מתחילת הנחלה). בעת פתיחת העסק, יש לשנות את ייעוד הקרקע לייעוד המבוקש ולהוון את הקרקע באמצעות תשלום לרשות מקרקעי ישראל של 91% מערכה החדש של הקרקע. ערך הקרקע נקבע על ידי שמאי הפועל מתוך מאגר שמאים של רשות מקרקעי ישראל. ההיוון נחשב כמכירת קרקע, ולכן נוסף על ההיוון על החקלאי לשלם מס רכישה למשרד האוצר. הפעילות יכולה להתקיים על ידי בעל הנחלה או שאר בשרו בלבד ואין הם יכולים להשכיר את העסק לגוף שלישי.
בפועל, מדובר לעיתים בתשלומים העולים על מיליון ₪ עוד לפני הקמת העסק. החקלאים טענו כי לא ברור מדוע יש לשלם מחיר כה גבוה עבור פעילות לא חקלאית אם הממשלה ביקשה לעודד פעילות זו ומדוע אין להשכיר את העסק לגוף שלישי. התברר בדיון כי קיימים כ- 6000 עסקי פל”ח בעוד שרק 316 הסדירו את מעמדם ואת חובם לרשויות השונות. כך, נוצרו בעלי חובות רבים כלפי הרשות למקרקעי ישראל, ולמרות שבעבר נעשה ניסיון להסדרת החוב, כיום הרשות אינה פועלת דיה להסדרת מעמדם של עסקי הפל”ח ואינה מעוניינת בהסדרת החוב בינה לבין החקלאים, שחובם הולך ותופח.
מר יורם מדן, מבעלי “קסם המגע”,  שבמושב בית לחם הגלילית, הסביר כי הוא  יזם קטן המספק מקומות עבודה לכ- 15 עובדים. לטענתו אם יהיה צורך לקבוע שינוי ייעוד למבנה החקלאי שהוסב לספא הוא ייאלץ לסגור ולחפש פרנסה אחרת. מעבר לכך, פשוט אי אפשר ליצור פל”ח משמעותי בתוך 2.5.דונם. הוא הציע לסיכום, שפל”ח יוכר כענף חקלאי ולא יידרשו עבורו כספים כה רבים ופתרון של חסמים מסובכים.
עו”ד עמית יפרח, יו”ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, אמר כי בפועל לא קיימת כל כדאיות למימוש תכנית הממשלה לפל”ח וכי לא הגיוני ליצור מגבלות קנייניות כה מסובכות לבעלי נחלות ותיקים.
ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל מר איל בצר,  טען בדיון כי ההפרדה בין חקלאות לפל”ח היא מלאכותית, ולא ברורים הקריטריונים להפרדה זו. עוד אמר כי “מדיניות ממשלת ישראל נעצרה בפקידות”. מר בצר הציע בנוסף כי השטח לפל”ח יוגדל אל מעבר לקו 2.5 דונם וכי יהיה “צמוד דופן” (כלומר, מעבר לקו 2.5 דונם אך צמוד לו). הוא סיפר על מקרה אבסורדי של בעל נחלה שגילה “סליק” ישן של נשק בנחלה, ומנהל עסק המספר את סיפורי העמק. ה”סליק” נחשב כעת לפל”ח ועליו לשלם לרשות מקרקעי ישראל 500,000 ₪!.
יו”ר הועדה, ח”כ עדי קול “מכיוון שהמדינה עודדה את הפל”ח יש להגדיר פעילות זו על ידי אנשי מקצוע ולהסדיר את הנושא כדי שלא יהיה פיראטי”

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter