באנר עליון
באנר עליון

הכבאית המעופפת מחיל האוויר

הכבאית המעופפת מחיל האוויר

יש לפעול במהירות-  ובזכות כך כבאי חיל האוויר מצילים חיים

זרוע האוויר לוקחת ברצינות רבה את הבטיחות של משרתי הבסיס והסביבה, ומתוך עיקרון זה נוצרו יחידות כבאות והצלה בכל בסיסי זרוע האוויר. מדובר בצוות מסור שנבחר בקפידה וקיבל הכשרה מתאימה להתמודדות עם מצבים לא פשוטים כשמול עיניהם מטרה אחת – להציל חיים.

רס”ב שמעון הראשון עליו נדבר הוא מפקד תחנת הכיבוי של בסיס רמון במשך 8 השנים האחרונות, רס”ב שמעון בן ה-38. במקור מנתיבות ובשבע השנים האחרונות גר בשיכון המשפחות של בסיס רמון, ולו ילדה בת 5.

שמעון התגייס לחיל השריון בשנת 97′ “רציתי חטיבה קרבית אבל לא הייתי בגיוס המתאים, אז בחרתי לשנות שיבוץ ולנסות לתרום בצורה אחרת לצה”ל. חיל האוויר ותחום הכבאות נשמעו מעניינים, לא ידעתי או הכרתי את התחום אבל בכל זאת בחרתי להיות כבאי בחיל האוויר.”

אחרי הטירונות ביצע קורס בן 5 שבועות, אשר הכשיר אותו ככבאי בסיסי בכבאית. “שובצתי בבסיס רמון, למרות שהעדפתי את חצרים כי זה היה קרוב לבית, אבל אני פה, מפברואר 98′.”

את ההכשרות המקצועיות עוברים בבית הספר למקצועות התעופה, במספר שלבים, משלב 5 עד 12 שזהו השלב המכשיר אותך למפקד התחנה. במקביל ביצע לא מעט הכשרות בכיבוי אש אזרחי והכשרות מטעם המשרד להגנת הסביבה, דבר הנותן לו ידע רב לטיפול במקרים הדורשים זאת.

“בסיסי חיל האוויר הם בסיסים משמעותיים מאוד, הצורך והחיוניות של הגנה על שמי המדינה ברורה מאליה. הצורך בכיבוי אש הגיע משני מקורות, האחד, לשמור על המטוסים והטייסים בכדי שינחתו בשלום ובנוסף הגנה על אמצעים חיוניים הנמצאים בבסיס להם גם אנחנו מחויבים.”

“מדינת ישראל חוותה בעברה לא מעט אירועים שרק מחדדים את המשמעות וההבנה שהמעבר מ-0 למאה צריך להיות קצר ביותר, אנחנו עושים הרבה מאוד תרגולי פתע על מנת לוודא את מוכנות הכבאים שלנו. הכבאים מבינים היטב את חשיבות התפקיד.”

עוד מרחיב ומספר על רגע משמעותי בשירות שלו “בשנת 2003, באזור השעה חמש בערב, בשעון חורף – אני עדיין את זוכר את השעה במדויק. אנחנו הוזנקנו לתאונת דרכים בסמוך לכביש הגישה לבסיס כשבדיווח אנחנו מקבלים שיש חמישה נפגעים, רכב שהתדרדר לתהום של 30 מטרים. אנחנו מבינים שצריך לרדת רגלית עם הציוד הכבד ומזהים כי יש שני חללים מהכנף, מתחילים לבצע פעולות מצילות חיים בכדי להוציא את החיילת שלכודה באוטו ולהציל את הפצועים. אני מביא איתי חיילים לעבוד בזירה מאוד קשה, הלוחמים עשו את זה בגבורה ובאומץ. בזכותנו החיילת פונתה ונותרה חיה. אתה מסיים אירוע, חוזר לבסיס ומבין שהצלת חיים.”

בכל אירוע שאנחנו משתתפים, לאחריו מבוצע תחקור, על מנת לעזור לחיילים להכיל אותו ברמה המנטלית. “התפקיד הזה הוא שליחות והמראות הללו הם חלק ממנו” ברמת התחנה וברמת הבסיס  ניתנת לחיילים המעטפת המלאה על מנת שיוכלו להתמודד עם האירועים אליהם הם נקראים.

שמעון גר בבסיס ומעיד כי המגורים בשיכון משפחות זו חוויה . “לחיות בבסיס זה בסוף לחיות את המבצעיות, הדריכות כאן היא תמיד בשיא. אתה מבין שכשקורה משהו זמן התגובה הוא מהיר ויכול להשפיע על האירוע. כשאתה לא בבסיס יכולת ההשפעה היא מזערית, כשאתה בבסיס אתה תוך שנייה קופץ ונמצא שם.” לצד העבודה האינטנסיבית, שמעון מוצא זמן לפיתוח תחביבים “אני אוהב לשיר והופעתי באירועים רבים בבסיס, אני אוהב להנחות אירועים, קורא הרבה ומקווה מאוד למצוא זמן ללמוד לנגן על הגיטרה החדשה שלי.”

” לסיכום, אני חושב שמערך הכבאות בזרוע האוויר  עבר שינוי גדול מאוד בהיבט התפיסה, ההכשרה וגם בהיבט התייחסות המפקדים למקצוע. לצערנו האירועים מראים לנו את זה פעם אחר פעם כי יש לפעול במהירות-  ורק בזכות כך כבאי חיל האוויר מצילים הרבה חיים. חייל שמתגייס ורואה בתפקיד שלו שליחות ומשמעות אין ספק שההרגשה היא אחרת, אתה מבין שאתה חלק מנבחרת חשובה. אני קורא מכן לכל מי שתחום הכבאות זורם בעורקיו שיגיע ויתגייס להיות כבאי. ”
רס”ב שי, בן ה- 41, מתגורר באילת עם אשתו ושלושת ילדיהם בני 16, 14 ו-9.

שי התגייס במרץ 95′ לכפיר ואחרי שנה במסלול בעקבות אירוע אישי היה צריך לשרת קרוב יותר למקום מגוריו “אני מבאר שבע במקור. אחי ואני התגייסנו יחד לקרבי וכשאימא חלתה שנינו עזבנו את השירות הקרבי ועברנו לשירות קרוב לבית.”

אצל קצין המיון נתנו לו מספר אפשרויות, כיבוי אש בחיל האוויר נשמע מאתגר ומעניין בניהם. בסוף שנת ’95 סיים את קורס מכבי האש. את השירות הסדיר ביצע ברמון, “הייתי חייל טוב בקורס וכשביקשתי להגיע לרמון נתנו לי. אגב, עם רס”ב שמעון בשנת 95′ שירתתי שבועיים או שלושה, כשהוא הגיע בדיוק הייתי בסיום השירות הסדיר שלי. בגלל שעסקתי בהדרכה של אנשי מילואים והייתי טוב בזה בזמן התפקיד, לאחר שכנועים מצד מפקדיי שראו בי דברים שאני בתקופה זו לא ראיתי בעצמי וראיון קצר המשכתי לקורס הדרכה, הייתי מפקד קורס שנתיים ולאחר מכן הייתי 5 שנים מפקד מסלול הכיבוי של חיל האוויר, הכשרתי דורות של כבאים, בשלבי 5, 9 ו -12.”

לאחר מכן היה אמור לעבור לחצרים ולהתחיל בתפקיד בתחנת הכיבוי שם. “גרתי בשיכון המשפחות 7 שנים, מנובמבר 2004 ועברתי לפני שש שנים לאילת, הילדים גדלו ורצינו לעבור לעיר. בשנה האחרונה אני מפקד תחנת הכיבוי בעובדה. ”

שי מפרט על שגרת יומו העמוס, כשאחריות כה רבה על כתפיו :”כל יום אני נוסע לבסיס במשך 50 דק’, כמובן יש כוננויות ותרגילים שצריך להישאר עבורם בבסיס. החיילים מתעוררים בין השעה 6 וחצי לשבע ומבצעים ניקיונות בתחנה, אחריו מבצעים תדריך בוקר בו מחלקים את המשמרת, במידה ויש מקרה מי יהיה נוכח, איפה, ומי ינהל אותו. בכל יום יש ביקורת על הציוד, ערכות חילוץ, מדובר בציוד יקר וחשוב, יש לוודא כי הכול שמיש ותקין בכדי שיוכל להציל חיים.

עובדה, הבסיס הדרומי ביותר של חיל האוויר אינו בסיס רגיל, הוא נחשב גדול אפילו בממדי חיל האוויר ומתקיימים בו תרגילים בינלאומיים רבים. ” צריך להיות יותר חד ומפוקס, לוודא שכל ציוד הכיבוי תקין לשעת הצורך.” מעבר לכך יש שדה תעופה אזרחי בעובדה, נוחתים מטוסי תובלה אזרחיים, נפח הפעולה גדל במאות אחוזים בשנים האחרונות ויש לתת במידת הצורך מענה גם להם.”

אחד האירועים הזכורים ביותר מהשנה האחרונה היו שריפות של שני בתים בשעת לילה מאוחרת, זה היה אירוע גדול. שי והצוות הגיעו למקום תוך פחות משלוש דקות. שני בתים משיכון המשפחות בבסיס עלו באש. “אנחנו בשאיפה לתת מענה מהיר לכל קריאה.״

בזמנו הפנוי שי אוהב לעסוק בספורט ימי ” אני רוכב על אופנוע ים, יש לי אופנוע ים בבית, הילדים גולשי רוח. הילד שלי, עמית בן ה-14 עתיד לצאת עוד שבוע וחצי לאליפות העולם בספרד. ”

סמל שחר  מפקדת צוות כיבוי בבסיס עובדה, בת ה- 20 מתל אביב.

התחילה קורס כיבוי בעובדה, בו הוכשרה לשלב 05 שזהו כבאי בתחנה, בחלוף הזמן עוברים מבחנים של שלב 07 בסופם מוסמכים לתפקיד מפקד צוות.

“הגעתי מהחיל הירוק (כך אנשי חיל האוויר מכנים יחידות אחרות), אח”כ שובצתי כסמלת מבצעים בפיקוד העורף וביקשתי לעבור, הרגשתי שזהו לא התפקיד בשבילי. מתוך ההצעות האלטרנטיביות אצל קצין המיון, מש”קית כיבוי אש תעופתי נשמע מעניין והחלטתי ללכת על התפקיד.

“אני כבר ולקראת סוף השירות של ואני יכולה להגיד בלב שלם שאני שמחה שיצא לי לשרת עמם. הם האחים שלי והמשפחה לכל דבר.”

מבחינה מבצעית זה לא תמיד היה קל, הכי מאתגרת הייתה השריפה בשיכון אצלנו, זה היה בשלוש לפנות בוקר, הייתה הזנקה, ואנחנו בכוננות 24/7 ויצאה כבאית אחת מהתחנה, הייתי בכבאית השנייה שהוזנקה. הבתים עלו באש, תפקדתי באירוע ככבאית. אנחנו לא עוסקים בשריפות יום יומיות ותודה שאין, אנחנו הראשונים שמוקפצים ופועלים. האירוע הזה גרם לי להבין את משמעות התפקיד.”

“הכבאית היא משפחה לכל דבר. חשבתי לחתום קבע אבל כרגע זה השבוע האחרון שלי פה, אני יוצאת לקורס למידה של חינוך. זה צ’ופר שאני מקבלת והמפקדים עושים הכול בשביל החיילים. אלו 8 חיילים שלי ולאחר שהייתי אחראית וביצעתי את התפקיד על הצד הטוב ביותר זכיתי במצטיינת בסיס, זה נתן לי מוטיבציה להמשיך והיה כיף ונעים לקבל אני גאה בזה וזה לא מובן מאליו.”

  • הכבאית המעופפת מחיל האוויר
  • הכבאית המעופפת מחיל האוויר
  • הכבאית המעופפת מחיל האוויר
  • הכבאית המעופפת מחיל האוויר

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter