באנר עליון
באנר עליון

היום הפנינה האמיתית שלי היא הגמרא

היום הפנינה האמיתית שלי היא הגמרא

כולם מכירים אותו כבעלה לשעבר של פנינה רוזנבלום. אבל משה חיים כבר מזמן לא שם, עם אישה חדשה ושלושה ילדים קטנים, עסקים משגשגים, כיפה שחורה על הראש והמון אמונה בלב

 מאת: אילנה אביטל

תמונות: אלבום פרטי
תמונות: אלבום פרטי

חיים שלמים עבר משה חיים מאז שהתגרש מול המצלמות לפני 12 שנים. יש לו אישה שהוא אוהב, עסק משגשג, שלושה ילדים קטנים ועוד שניים גדולים מנישואיו הראשונים, כיפה שחורה ענקית על הראש ולוח זמנים צפוף שבמרכזו לימוד תורה על בסיס יומי.

ובכל זאת: תמיד יזכרו לו את נישואיו הכפולים לפנינה רוזנבלום. ככה זה, היא לעולם תישאר נערת הזוהר האולטימטיבית של המדינה, אף שהיא מזמן לא נערה וכבר חצתה את ה-60, והוא לעולם יישאר בתודעה “הבעל של…”.

אין סיבה. משה חיים מזמן עומד איתן על רגליו שלו: לו ולאשתו דקלה, הצעירה ממנו ב-13 שנים בדיוק כמניין השנים שהוא בזמנו היה צעיר מרוזנבלום, יש אשכול גני ילדים ברמת אביב, ממש ליד הקניון, לפעוטים מגיל 7 חודשים ועד שלוש וחצי, עם למעלה מ-100 ילדים ו-28 עובדות.

ולא סתם גן ילדים: כל אחד מהגנים  מתוקתק עם חדר אוכל מקצועי, המון גננות שמגיעות מבני-ברק (ותיכף נסביר למה), חגי ישראל בנוסח המסורתי שלהם והקניית ערכים חינוכיים ברוח המסורת.

והילדים? רובם המכריע מגיע מבתים חילוניים גמורים. אף אחד לא מחזיר את הפעוטים החמודים האלה בתשובה, הוא מחייך את חיוך מיליון הדולר המפורסם שלו.

לא במקרה הזכיר את ענין החזרה בתשובה. כי הוא, יש לדעת, עשה את הצעד הזה מזמן, ומנהל עם משפחתו אורח חיים דתי גמור.

מי היה מאמין

תמונות: אלבום פרטי
תמונות: אלבום פרטי

“זה מצחיק”, הוא אומר בראיון נדיר שהסכים לתת ל”עיתון השרון”. “אם לפני כמה שנים מישהו היה אומר לי שיום יבוא ואני אאמין בקדוש ברוך הוא, שאלמד תורה על בסיס יומי, שאוותר על הבלי העולם הזה ואתמקד בנושאים רוחניים מובהקים – הייתי שולח אותו לכל הרוחות במקרה הטוב. אבל, מה אומר, נסתרות דרכי השם”.

נסתרות? לא כל כך. את הצוהר לחיים החדשים פתח לו אחיו המבוגר ממנו  בשנה וחצי שאליו הוא קשור כבר שנים בקשר רגשי חזק, מאז שהוריהם התגרשו כשהיו צעירים מאד ויחד עשו את מלחמת ההישרדות בבאר-שבע של פעם.

“אחי אמר לי: אתה עומד להתגרש מפנינה. יש לך כל מיני עניינים אישיים ואחרים שמציקים לך. למה שלא תיפגש עם הרב זמיר כהן?”

 

המפגש עם הרב שינה את חייו.

תמונות: אלבום פרטי
תמונות: אלבום פרטי

“היו לי חיים יפים עם פנינה. אבל משהו היה חסר. בעצמי לא ידעתי מה עד שפגשתי אותו. זה היה ‘בום’ גדול. הרבה שנים חלפו מאז הפגישה הראשונה. הרבה פגישות היו לנו מאז. ובכל זאת, אם עכשיו, הרגע, הוא יכנס לחדר הזה אתחיל לשקשק. אני מפחד. זו יראה. יראה מפניו ויראה לכל הקדושה שהוא מייצג”.

לא צריך להיות חד אוזן כדי להבין שמשה מעריץ את הרב שלו. “הרב זמיר הוא הצינור של הקדוש ברוך הוא אלינו”, הוא מעיר.

מה שאלת אותו? הצגת לו בעיות שהיו לך עם פנינה?

משה מתמהמה עם התשובה. היום הוא במקום אחר. די לו כבר עם הסקרנות סביבו וסביבה שאינה נותנת לו מנוח. הוא אינו מתחמק משאלות בעניין האקסית המפורסמת שלו ובהחלט מבין את הסקרנות שהזוגיות הבלתי שגרתית שלה יצרה בחייהם ולא פסקה גם בגירושיהם, אבל הוא מבקש בחיוך מבויש להרפות קצת ממנה.

“פנינה היא אישה טובה. הייתה ונשארה. נותרנו ידידים. יש לנו שני ילדים נהדרים משותפים שאני אוהב מאד. הרבה לא יודעים שמאחורי המעטה הנוצץ והקרייריסטי שלה מסתתרת אישה ביתית מאד, שעבורה הבית והמשפחה הם מעל לכל. אבל דרכינו עמדו אז להיפרד והיו לי שאלות. הרב בהחלט עזר לי למצוא תשובות”.

“חששתי משינוי”

מתי הרגשת שאתה לא רוצה להיות איתה?

“זה היה תהליך. היינו נשואים 11 שנים. אחרי 9 שנים התחלתי להרגיש. הפסקתי למצוא את מקומי. היה לנו עסק מאד מצליח. היו לנו מעניינים. שני ילדים. רמת חיים. היא רצה. כל הזמן רצה. פרגנתי. אבל אז הגיע הקטע של הפוליטיקה. די, נעזוב את זה. בשביל מה זה טוב”.

כבר אז התחלת להתחזק?

“כן”.

מה במיוחד הציק לך?

“היום קשה לי לשים את האצבע. חששתי משינוי. לא ידעתי מה יהיה: איתי, עם הילדים. התחלתי להתחזק מבחינה רוחנית. הפגישות איתו עשו לי טוב”.

ממה כל כך חששת?

“אני לא עוסק בזה יותר. מה שהיה – היה. אולי הייתי שבע מדי, אולי מאסתי בחיים של ריצה מטורפת לעוד עסק ולעוד כסף. שאלתי את עצמי לא פעם: מה זה? לאן רצים כולם? ואיפה אני בכל ההמולה הזאת?”.

תמונות: אלבום פרטי
תמונות: אלבום פרטי

– ופנינה היא פנינה.

“פנינה היא פנינה”.

משה מדבר בלהט, בחדות, בבהירות. הוא נעים הליכות, איש של אנשים. קל לאהוב אותו. אף שאורח חייו קיצוני – לפחות בעיני מתבונן החילוני וגם בשל דעותיו הברורות בדבר הצורך של כולנו להצטרף לדרך שבה הוא בחר – סגנונו אינו דעתני ואינו נחרץ שלא כדרכם של חוזרים בתשובה. סגנון דיבורו מתון, כמעט רך, והדרך שהוא מבטא את דעותיו גורמת לבני שיחו להקשיב. לא להתווכח.

“אני הרבה בפייסבוק”, הוא מגלה. אבל לא, לא מהסיבות הרגילות. “הפייסבוק הוא כמו רחוב. יש בו טומאה. אבל לי יש מטרה בחיים. מטרה נעלה, מטרה נשגבה. להפיץ את תורת ישראל ולהפיץ את דבריו של הרב זמיר כהן. לכן חשוב לי להיות בפייסבוק. אני מקדיש לו זמן. הרבה זמן. חשוב לי שאנשים ישמעו מה שיש לרב לומר.. לא – הוא מחייך – אני ממש לא מתכוון להחזיר מישהו בתשובה, אפילו שבתוך ליבי הייתי רוצה שכווולם יחזרו. אני בסך הכל רוצה שהיהודים יתחברו לשורשים שלהם, של הסבא והסבתא שלהם.

“באמצעות הפייסבוק אני ‘משוחח’ עם אנשים רבים. מקשיב. עונה על שאלות. מתמודד עם בעיות. זו ‘שיחה’ במובן הטהור של המילה. לא הטפה. אני לא שולח ‘פוסט’ ושלום על ישראל. אנשים שואלים שם: ‘איפה הרב שלך מדבר?’, ‘איפה אפשר לראות על מה את מדבר’? אני מזמין אותם להרצאה. כל שבוע מגיעים בדרך זו לשמוע את הרב 300 אנשים. לפחות מחציתם פנים חדשות. ואני כבר לא מדבר על התוועדויות גדולות באמצעות האינטרנט, שאליהן מתחברים 30 ו-40 ואפילו 50 אלף איש!”.

 מעשים טובים

בין ניהול עסקי של אשכול גני הילדים שלו, ההתמסרות למשפחה ולימוד תורה על בסיס יומי, מוצא משה זמן לעשות מעשים טובים בסתר.

אחד מהם, והוא לא ממהר לספר עליו אפילו שהוא מלא גאווה, הוא הקמתו של  ‘כולל’ בעיר בית”ר עלית שמדרום לירושלים במימון של נדבנים. בעזרת הכסף  יכולים בחורי ישיבה ללמוד בו מבוקר עד לילה ללא דאגות פרנסה.

אי-אפשר להחמיץ בקולו את צליל ההנאה ואולי גם הקנאה כשהוא מספר על כך.

זיכרון מתוק במיוחד יש לו ממפגש בן 15 שניות שהיה לו עם הרב עובדיה יומיים לפני שמת. “זכיתי למה שמעטים זכו: נישקתי לו את היד”, הוא אומר ועיניו נוצצות.

משה ודקלה נשואים למעלה מעשר שנים ויש להם שלושה ילדים: תמר בת שלוש וחצי, שירה בת חמש וחצי ואור בן תשע וחצי.

מנשואיו עם פנינה יש לו שני ילדים: חן בת 21, סטודנטית למנהל עסקים ושיווק במרכז הבינתחומי וגל, חייל המשרת בחיל האוויר.

הוא מעיד על עצמו שהוא מעודד את חן ללמוד ומכיר בערך הלימודים, אף שהוא לא למד הרבה. כנער היה נכנס ויצא מפנימייה ועוד לפני גיוסו לצה”ל הספיק לעבוד בעבודות מזדמנות – מכין קפה, מתקן אופניים ומוכר בלונה פארק – וגם סייע להקים יחד עם כושי רמון את הפונדק המפורסם “הקילומטר ה-101” בדרך לאילת.

כל זה עוד לפני שהתגייס. את המחצית האשונה של השירות הסדיר עשה כלוחם בהנדסה קרבית עד שנפצע באימון והפך להיות הנהג הקרבי של אלוף פיקוד הדרום דאז, איציק מרדכי.

הוא יכול היה להישאר אלמוני לנצח אלמלא אירוע בחוף הים, כשהיה בן 23 או 24, ושיחק עם חבריו שש-בש בחוף תל אביב.

ניצח בשש-בש

“ראיתי בחורה יפה יושבת לא רחוק ומסתכלת עליי. זיהיתי אותה מיד. פנינה רוזנבלום. אבל לא הייתי בטוח: היא מסתכלת עליי או על אחד החברים שלי? עשיתי תרגיל: ביקשתי מכל אחד ללכת לכיוון אחר. רציתי לראות לאן ילכו העיניים שלה. החברים התפזרו. אני נשארתי. העיניים שלה היה בכיוון אחד ברור: בכיוון שלי”.

משה הזמין אותה למשחק שש-בש ניצח. הוא לא שכח מה אמרה לו: “במשחק הפסדתי, בחיים אני מנצחת”. לאחר המשחק השאירה לו כרטיס ביקור. כעבור שנה התחתנו.

רוזנבלום הייתה בת 38, מפורסמת, זוהרת, אשת עסקים, חדת לשון. הרבה גבות הורמו. הרבה לשונות התגלגלו. הביצה התל אביבית ככל שתעמיד פנים שהיא ‘קולית’ ומתקדמת היא חשוכה ולא מפרגנת בדיוק כמו קליקות שמעמידות פנים פחות.

– מה היעוד שלך היום?

“אני רוצה להיות בצמתים שהם אנשים מבקשים תשובה, זקוקים לעזרה, צריכים סיוע. זו תכלית החיים”.

– הגירושים של הוריך כשהייתי ילד קטן מעצבים את חייך עד היום?

“קשה לומר. אמי שהיתה אישה צדקת במלוא מובן המילה לא החסירה מאיתנו דבר. אבל הרבה לא היה לה. היא נישאה לגבר חדש, שמעון, מוסיקאי ואיש נפלא שאהבתי מאד וקראתי לו אבא. היו לי גם קשרים טובים עם האבא הביולוגי שלי שגם הוא הקים משפחה חדשה. לא זה העניין”.

– מה לקחת מהנישואים עם פנינה?

“הרבה. בעיקר את היושרה שלה. את החשיבות העצומה שהיא נותנת למושג ‘יושר’, אפילו שהיא חיה בעולם קשוח”.

– מה למדת מהעסקים?

“שהפרנסה הטובה בסופו של דבר בידי שמים. לא שאתה לא יכול לעזור, להתאמץ, לעבוד קשה, להביא את הכישרונות שלך לעסק. אבל בגדול – הכל בידי שמים. וכן, עוד משהו: שאתה יכול להגיע למקומות הכי גבוהים גם ביושר”.

– ומהי התובנה הגדולה מחייך החדשים?

“שגם בפייסבוק יש צדיקים”.

 

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter