באנר עליון
באנר עליון

החיידקים ינקו את הקישון

החיידקים ינקו את הקישון

בשורות טובות מהפרויקט הלאומי לשיקום נחל הקישון: בסוף השבוע, לאחר שבועות של בדיקות וניסויים ביולוגיים, הצליחו מדעני הפרויקט לפתח את תרבית החיידקים שתאפשר את הטיפול הביולוגי הייחודי במשקעים המוצאים מקרקעית הנחל.

מדעני רשות נחל הקישון הצליחו לפתח את תרבית החיידקים שתנקה את המשקעים המוצאים מהנחל. עד לאחרונה, התקשו מדעני הפרויקט לייצר את התרביות במעבדות שהוקמו על גדות נחל הקישון במסגרת הפרויקט הלאומי לשיקום ולהעמקת הנחל. תרביות החיידקים מיועדות לטיפול הביולוגי במשקעים המזוהמים המוצאים מהנחל באמצעות המחפרון הימי (הדראג’ר). לאחר בדיקות רבות עלה כי הסיבה לקושי הייתה מליחות גבוהה מהצפוי של מי הנחל, ששיבשה את תהליך הטיפול המתוכנן.

צוות רשות ניקוז ונחלים קישון בשיתוף חברת Englobe הקנדית המבצעת את חפירת קרקעית הנחל המזוהמת ואת הטיפול בה , עמל על מציאת פיתרון מורכב, שכלל הזרמת מים מטוהרים מבתי הזיקוק בהתאם לקריטריונים המחמירים של המשרד להגנת הסביבה , במטרה להוריד את מדדי המליחות. בסוף השבוע, בישרו אנשי רשות ניקוז ונחלים קישון כי הצליחו לייצר את תרבית החיידקים המתאימה לתהליך הטיפול הביולוגי, מה שצפוי לזרז את קצב העבודה.

דרג'ר
המחפקון הימי בעבודה. צילום: פרויקט שיקום הקישון.

לאחרונה התקיימו מספר דיונים בין מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה , דוד לפלר, לבין אנשי רשות ניקוז ונחלים קישון וחברת ‘אנגלוב’ הקנדית במטרה לבחון דרכים שיאפשרו את זירוז שלב הטיפול הביולוגי. המפגש נערך לאור אותם קשיים במציאת הפתרון שיאפשר את גידול החיידקים הדרושים לתהליך. מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה הנחה את רשות הניקוז ואת ראשי החברה הקנדית לפעול תוך שמירה דקדקנית על כל המדדים שנקבעו על ידי המשרד ומבלי שיהיה בכך כדי לעכב בצורה משמעותית את התקדמות הפרויקט לשיקום ולהעמקת קרקעית הקישון.

ממנהלת הפרויקט לשיקום הנחל נמסר כי: “הפרויקט הלאומי לשיקום נחל הקישון הוא אחד הפרויקטים הסביבתיים החשובים והמורכבים ביותר שהיו במדינה בשנים האחרונות. על אף מורכבותו הרבה של הפרויקט איננו מתפשרים. הצלחנו להשיג גידול בקטריאלי שמאפשר לנו לבצע טיפול ביולוגי במים המוצאים מן הנחל ובבוצה ששכבה על הקרקעית המזוהמת. המים המטופלים יגיעו לערכים שנקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה ויושבו אל הנחל, האדמה תעבור טיפול שבסיומו נערום אותה ונכין תשתית לפארק המתוכנן לקום בעתיד על גדות הקישון”.

 במהלך החודשים האחרונים התקיימו עבודות חפירה של קרקעית נחל הקישון לאורך של כ – 1,600 מטר מתוך כ-7000 מ’. עד כה נחפרו מהנחל מעל ל 30,000 מ”ק של סדימנט והקרקעית הועמקה במרכז התוואי בכ- 2 מ’. הטיפול הביולוגי מתרחש באתר הפרויקט על פני שטח של כ- 70,000 מ”ר. עד כה, הפרויקט טיפל בהצלחה והרחיק זיהומים מכ- 30,000 מ”ק של סדימנט, כמות המספיקה כדי לכסות מגרש כדורגל עד לגובה של כ- 4.0 מ’. עד כה, טופלו באתר מעל למיליון מ”ק של מי נחל ובספיקה של כ- 5,000.0 [מ”ק\יממה].

 את הפרויקט הלאומי לשיקום נחל הקישון מובילים המשרד להגנת הסביבה, רשות ניקוז ונחלים קישון ורשות נחל הקישון, לצד גופים נוספים: משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האנרגיה והמים, רשות המים הממשלתית, התאחדות התעשיינים, ארגון הגג ‘חיים וסביבה’ והרשויות המקומיות באזור החברות במנהלת משותפת לפרויקט.

נחל קישון הוא נחל הזורם מאזור ג’נין  שבשומרון, לאורך כ-70 ק”מ, דרך עמק יזרעאל  ועמק זבולון, עד הישפכו לים במפרץ חיפה. בין יובליו האחרים של הנחל נמצאים נחל השופט, נחל יקנעם ונחל ציפורי.

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter