באנר עליון
באנר עליון

הבית של בנג’י

הבית של בנג’י

המשותף ללוחמת בגדוד קרקל ולוחם בגדוד ברדלס בית לחיילים בודדים  על שם מ”פ אגוז בנג’י (בנימין הילמן) שנפל במלחמת לבנון השנייה 

סאיוקי חלצקי לוחמת בגדוד קרקל..

השירות הצבאי מעצב ומחשל את האופי לכול החיים, בתקופה זו לומדים מהי אחריות, מהי רעות ומהי דוגמה אישית. בשביל רבים מאיתנו השירות הצבאי הינו חלק מובן מאליו, פרק מחיינו, אך יש נערים שגיוס לצה״ל הוא לא משהו פשוט עבורם. נערים אלו נלחמים על זכותם להתגייס לצבא ולשרת בתפקיד משמעותי, בצבא הם מגלים כי דרך שירותם הם יכולים לעצב מחדש את חייהם.

בכתבה זו נביא לכם את סיפורם של רב״ט סאיוקי חלצקי, לוחמת בגדוד קרקל, ורב״ט רזיאל קיסר, לוחם בגדוד ברדלס, שלמרות עברם המורכב התגייסו לצה״ל לתפקיד לוחמים  ושינו את חייהם מקצה לקצה.

כשהייתה סאיוקי בת 14 היא עזבה את ביתה עקב סכסוך עם משפחתה. היא לא בקשר עם הוריה, והיחיד ממשפחתה שעדיין קרוב אליה הוא אחיה הקטן. ״לפעמים אני מגיעה לאשדוד לראות אותו או שאנחנו נפגשים בתל אביב ואז שהוא בא לישון אצלי ברעננה״ היא מספרת.

כיום, מתגוררת סאיוקי בבית לחיילים בודדים ברעננה, הקרוי על שמו של בנימין הילמן ז״ל, שהיה מפקד פלוגה בחטיבת אגוז ונפל במלחמת לבנון השנייה.

״לאחר שהוא נפל , גילו שהוא עזר מאוד לחיילים בודדים וכך בחרו להנציח אותו- הבית של בנג׳י. אנחנו 75 חיילים, מתוכם 16 לוחמות והשאר לוחמים. רוב החיילים הם חיילים שעשו עלייה או תכנית מח״ל ויש גם חיילים כמוני  שנולדו וגדלו בארץ. זה בית מדהים, יש לי פרטיות, חברים ואני מרגישה שאני חוזרת הביתה למשפחה״ היא מספרת על הבית בחיוך.

״אחרי שרבתי עם הוריי הייתה לי תקופה של כמה שבועות ואפילו חודשים שגרתי ברחוב על ספסלים, עד שהתגייסתי. בין לבין הייתי גרה אצל סבתא שלי וכשהתבגרתי גרתי לפעמים עם בני זוג שהיו לי כמו משפחה. חודש לפני הגיוס חזרתי לרחוב וכשהתגייסתי הגעתי לבית החייל״ מוסיפה סאיוקי על עברה. בחודש ספטמבר שנת 2016 היא התגייסה לצה״ל בתור חובשת במרפאה. ״עשיתי טירונות במחנה 80 וקורס בקריית ההדרכה. לא היה לי פרופיל ללוחמה אבל זה עדיין היה החלום שלי ואיפה שרציתי להיות. דיברתי עם המ״פ שיחזיר אותי לבקו״ם בתל השומר, שם אמרתי שאני רוצה ועדה רפואית בכדי להעלות את הפרופיל ולעבור לתפקיד לוחמה. בסופו של דבר, לאחר עבודה קשה ותהליך ארוך הצלחתי להעלות את הפרופיל, ואמרתי שאני רוצה להגיע לגדוד קרקל, זה הגדוד הראשון שהכרתי דרכו את העובדה, שיש לוחמות״ אומרת סאיוקי.

״שובצתי בגדוד קרקל ולאחר יומיים צרפו אותי לשבועיים מכינה שהלוחמות עוברות לפני הגיוס. אני כל כך שמחה שהגעתי לגדוד, אני אוהבת מה שאנחנו עושים, זה מרגיש לי משמעותי ולא הייתי מוצאת את מקומי בשום מקום אחר״ סאיוקי מספרת.

״אנחנו עושים המון תרגילים, הקפצות, סיורים וכדומה. אני תמיד בקשר עם אחי הקטן ועם סבתא שלי שתמיד היו שם בשבילי. הצבא עזר לי ללא ספק, אני רוצה  לצאת לקצונה ולהתקדם הלאה. אני רוצה לצבור ניסיון בקו ולצאת לקורס מ״כים ואז לקצונה- זו המטרה שלי״ היא אומרת.

״פעם, בגלל המצב עם ההורים שלי, לא היה לי בטחון, לא האמנתי בעצמי שאצליח וחשבתי שאין  לי מה לנסות. ברגע שהתחלתי לנסות להגשים את החלום שלי ולצאת ללוחמה התחלתי להאמין בעצמי ועכשיו אני מאמינה שאני יכולה. יש אנשים שעושים מהפך אדיר מקצה לקצה, הכול אפשרי מסכמת  סאיוקי .
רזיאל קיסר לוחם בגדוד ברדלס

רב״ט רזיאל קיסר, לוחם בגדוד ברדלס, גר ברעננה בבית של בנג׳י יחד עם סאיוקי ובמקור מבני ברק.

כמו סאיוקי, גם לרזיאל סיפור חיים כלל לא פשוט. על הקשר שלו עם משפחתו הוא מספר: ״אני לא בקשר עם המשפחה, עזבתי את הבית בגיל 16. גדלתי בבית חרדי יחד עם כל מה שזה כולל, לא השתלבתי במסגרת הישיבה ובמסגרת החרדית ולכן רבתי עם הוריי. רציתי לשמח אותם והייתי מאוד מחובר אליהם אבל פשוט לא הצלחתי להסתדר עם המסגרת. לאט לאט התרחקתי מהבית וביליתי יותר עם חברים. עזבתי את הבית והגעתי לרחוב, ישנתי בגינות, בים וכדומה. התחלתי לחפש את עצמי והכרתי עוד אנשים שהגיעו לרחוב, היינו קבוצה די גדולה. זה כאב להורים שלי אבל התמודדתי עם המצב בעצמי״.

רזיאל נאלץ להתמודד עם קשיים רבים לגמרי לבדו ולכן למד גם להכיר את עצמו ולדעת איך להתמודד עם מצבים מורכבים שכאלה. ״לאט לאט התחלתי לעבוד, הייתי בן אדם עצבני וגיליתי שעבודה עם סוסים הייתה התרפיה שלי. בהתחלה התחלתי לנקות בחוות סוסים בפתח תקווה, התחלתי ללמוד רכיבה על סוסים ולאט לאט גם להדריך, לצאת עם אנשים לטיולים ולהסביר להם על הסוסים. במשך תקופה ארוכה מאוד גרתי, אכלתי וחייתי בחווה בנתניה״, מספר רזיאל, ״לאחר מכן הייתי שליח פיצה וכל הזמן חיפשתי מה לעשות עם חיי, הרגשתי שכבר איבדתי טעם לחיי. שכרתי דירה עם עוד חברים מהרחוב בפתח תקווה, היינו חמישה חברים בדירת חדר והתחלתי לעזור לאנשים שהיו במצב שלי, למצוא עבודה, לא לעשות שטויות, רציתי לעזור להם למצוא את עצמם ושלא יאבדו את עצמם כמו שקרה לי. הבנתי שהעזרה לאחרים עושה לי טוב מאוד. עזרתי להם להשיג כסף, למצוא דירות, להקפיץ אותם לאן שהם צריכים וכדומה. אחרי הרבה זמן שהייתי לבד פתאום מצאתי טעם באנשים אחרים ובלעזור להם״.

לאחר שחווה רזיאל לא מעט קשיים בחייו, הוא חשב תחילה שלא יתגייס מאחר והוא נמצא על תקן בן ישיבות. כשהגיע לגיל 20, הוא החליט שכל מה שהיא רוצה כרגע זה להתגייס לצה״ל. רזיאל החליט שהוא רוצה את המסגרת הזו ושהוא רוצה להוכיח לעצמו שהוא מסוגל. ״לא הייתי בן אדם של מסגרת לפני כן, ידעתי שהצבא יעשה אותי ממושמע ומעבר לזה, גם אתרום תוך כדי, אגן על אנשים בגזרתי ואשיג חוויות וחברים לכל החיים״, הוא אומר.

רזיאל מספר כי אחת הסיבות שגרמו לו לעשות את הצעד הגדול לקראת הגיוס היא חבר שלו: ״חבר שלי אמר לי שאני לא אשרוד יום אחד בצבא ורציתי להוכיח לכולם וגם לעצמי שאני מסוגל. ישר התקשרתי לבקו״ם ואמרתי להם שאני רוצה להתגייס. לאחר שביקרתי אצל קצין המיון הסבירו לי על גדוד ברדלס, גדוד מעורב המשלב לוחמים ולוחמות יחד. קצין המיון אמר לי שזה תפקיד משמעותי ומאתגר, אמרתי לו שזה בדיוק מה שאני מחפש והתגייסתי לגדוד ברדלס״.

רזיאל עבר הכשרה של שמונה חודשים, הכשרה כלל לא קלה לדבריו, עלה לתפוס קו בגבול ירדן וכרגע נמצא באימון בבסיס אימון פיקוד דרום, באימון קיץ.

״הצבא שינה אותי ללא ספק, היה לי מעבר חד מלעשות מה שבא לי עד לציות לפקודות ולהיות ממושמע. האווירה כאן היא משפחתית, זו חוויה לא נורמלית, יש כאן אנשים שלא הייתי מאמין שהיו יכולים להיות חברים שלי״, מספר רזיאל על המהפך שעשה.

על הבית של בנג׳י רזיאל מספר כי זה הוא הבית שלו. ״אני לא זוכר כמעט את ההרגשה בבית הקודם שלי. זה מקום כל כך חם, מספקים לך כל מה שאתה צריך- כביסה, אוכל, חברים ואווירה. לא היה לי כלום לפני שהתגייסתי ועכשיו יש לי הכול, דואגים לך לכל דבר״, אומר רזיאל.

לרזיאל יש ״אני מאמין״ ברור מאוד: ״אני דבק בכך שכל אחד צריך לעשות מה שטוב לו. הצבא משנה אנשים ללא ספק ומקנה בטחון עצמי, מסגרת וסיפוק גדול. אני מעודד אנשים שהגיעו למצב שלי, למצב כול כך נמוך , פשוט להתגייס- זה המקום בשבילם, ידאגו לכם וישקמו אתכם בצבא. אתה הופך לבן אדם שתורם לעולם ויוצא בן אדם בוגר ושונה. בצבא מראים לך שהכול אפשרי כל עוד אתה נלחם עבור מה שאתה רוצה.

אתה כבר לא מפחד משום דבר״.

  • הבית של בנג’י
  • הבית של בנג’י

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter