באנר עליון
באנר עליון

טור דעה: גם למאיר הר ציון מגיע

טור דעה: גם למאיר הר ציון מגיע

הרב עובדיה יוסף זכה לכך שרחוב על שמו יקרא במגדל העמק ובצדק. אך מדוע מקפחים גיבורי ישראל כמו מאיר הר ציון ובני מסס. משהו מעוות במערכת ההחלטות של הרשויות המקומיות לגבי שמות רחובות.

לפני כשלושה שבועות הודיעה עיריית מגדל העמק בגאווה כי היא הרשות הראשונה שתקרא רחוב על שמו של הרב עובדיה יוסף. לי אישית אמנם יש מחלוקת עם דעותיו של האיש אך קריאת רחוב על שמו בעיר בה חלק גדול מהתושבים הם מחסידיו של הרב היא דבר סביר ביותר שלא ניתן לצאת כנגדו. מצד שני, בסמוך לפטירתו של הרב עובדיה נפטר גם מאיר הר-ציון שהיה אחד האנשים שהכי השפיעו על צה”ל, אדם שהיה בין מקימי ה-101, השתתף באינספור פעולות מסוכנות וכונה הלוחם הטוב ביותר שקם לעם הישראלי מאז בר כוכבא ובעיר פטריוטית כמו מגדל העמק מין הראוי שינציחו גם את שמו. מה גם שבניגוד לרב עובדיה, הר ציון היה בן העמק (גדל בקיבוץ עין חרוד).

בני מסס
מאיר הר ציון, גם לו מגיעה הנצחה. צילום: מדינת ישראל

מדינת ישראל צריכה להחליט אילו ערכים היא בוחרת לקדם, האם תרבות של השתמטות משירות צבאי אותה קידם הרב עובדיה למרות שהוא עצמו פעל רבות בשירות צה”ל ולמען חיילים, היא הדגל אותו צריך להניף. או את דגל ההקרבה, האומץ ואהבת הארץ אותם מסמל הר ציון? כאמור, הרב עובדיה הרויח ביושר את קריאת הרחוב על שמו ואני אפילו חושב שהר ציון שתמיד דגל בדוגמה אישית היה מעדיף שיקראו בית ספר על שמו (אולי יערת העמק?) כך שילדי בית הספר ילמדו את מורשתו. אני גם בטוח שראש העיר, אלי ברדה שהיה סא”ל בצה”ל ומעודד רבים מהנערים והנערות של העיר לשרת שירות משמעותי בצה”ל מבין את חשיבות הנושא.

אלא שלא ניתן לדבר על מגדל העמק מבלי להתייחס לכך שמדובר בתופעה רחבה הרבה יותר. האם איזו שהיא רשות בארץ קראה רחוב על שמו של מקבל צל”ש כלשהו? מעטות, אם בכלל. ואני בספק אם אפילו מקבלי עיטורי עוז, גבורה ומופת זכו להנצחה על ידי הרשויות המקומיות בהן הן גדלו, התחנכו וחיו. מדובר בתופעה מפליאה, שכן בכל תחום אחר ששות הרשויות לקפוץ מייד ולהראות עד כמה החינוך בהן מצוין ואילו בוגרים נפלאים יוצאים ממוסדות החינוך שלהן רק בתחום זה קיימת שתיקה רועמת. האם יתכן שבין כל החיילים שהתגייסו לצה”ל מאז קום המדינה מיקנעם, קרית טבעון, מגדל העמק ורמת ישי אין ולו צל”שניק אחד?

המצב כל כך גרוע שאם נפנה מעט מזרחה לטבריה נגלה שאפילו בני מסס, הלוחם שהתפרסם בכך שטבע את הביטוי “העיניים של המדינה” לאחר הקרב על החרמון במלחמת יום כיפור לא זכה עדיין לרחוב על שמו בעיר הולדתו. מסס שהצטיין בקרב ולקה בהלם קרב קשה אמר בראיון בתום המלחמה: “הייתי מתבייש לרדת מהחרמון, הייתי מת שם ולא יורד. ידענו שאנחנו לא יורדים עד שאנחנו לא רואים את הדגל של גולני ודגל ישראל שם למעלה”. ואולי ביקנעם ובמגדל העמק יכולים לתת כבוד לאדם הזה. אחרי הכל, ביום טוב רואים מהחרמון גם את יקנעם וגם את מגדל העמק.

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter