באנר עליון
באנר עליון

” אני הייתי מבטלת את כל בחינות הבגרות “

” אני הייתי מבטלת את כל בחינות הבגרות “

עונת בחינות הבגרות בשיאה, התלמידים חורשים ולומדים, אבל מה באמת הם לומדים? להיבחן על ידע שקיים היום בהישג יד של כל תלמיד, זה בכלל משהו רלוונטי? לאחרונה פורסמו תוצאות מבחני המיצ”ב הארציות וגם אנחנו ב YCOM התייחסנו לתוצאות הללו בהרחבה לטוב ולרע. על כל אלה, ועוד יצאתי לשוחח עם מי שמכירה את המערכת ואת השיטה, ולא חוששת לצאת נגדה פרופ’ יערה בר און, הנשיאה של מכללת אורנים.

yaarah2010
“אני הייתי מבטלת את כל בחינות הבגרות,” פרופ’ יערה בר און. צילום מכלל אורנים.

בשנים האחרונות , יותר ויותר אנשים מתוך האקדמיה ומתוך מערכת החינוך אומרים ויוצאים כנגד כל השיטה של בחינות בגרות ושל החשיבות שלהן “כיום משמשות הבחינות כמדד הישגים אובייקטיבי להעריך הישגי תלמידים” אומרת פרופ’ יערה בר און, הנשיאה של מכללת אורנים. ” בישראל הבחינות גם משמשות מעין שער הכניסה לאוניברסיטאות, ואני לא בטוחה שזה רעיון טוב. מי אמר שזה צריך להיות ככה? ע”פ החזון שלי, מה שהייתי רוצה שיקרה זה שפחות ופחות אנשים ילכו לאוניברסיטה מכיוון שכדי להצליח בחיים לא חייבים מקצוע אחד. כיום מקצוע זה לא משהו לכל החיים. כיום אנשים מתפרנסים ממספר מקצועות במהלך החיים או במקביל. ומי אמר שבשביל ללמוד לתואר צריך בגרות? צריך לנתק את הקשר הזה בין מדד ההישגים בבית ספר לקבלה לתואר ושהאוניברסיטאות יבססו את תנאי הקבלה על בחינות פנימיות.

אז איך בכל זאת נמדוד הישגים של ילדי בית ספר?

אפשר  בצורות שונות, אנחנו יודעים היום שככל שיש יותר מבחנים, הילדים פחות זוכרים את מה שהם למדו לבחינה ושוכחים יותר, ולכן כמות המבחנים והמדדים להישגים, דרך בחינות, צריכה לרדת אם בכלל, מאחר וגם המדדים החיצוניים והבחינות בכלל לא משקפים את מה שהילדים למדו ואת מה שהם צריכים לדעת לחיים. אלה אם מכניסים בחינות מבוססות חשיבה, וזה מה שקרה בבחינות הבגרות במתמטיקה ובגלל זה כולם בכו שהבחינות היו קשות כי אף אחד לא לימד את התלמידים לחשוב. ואני תוהה האם האנשים שכותבים את בחינות הבגרות הם האנשים המתאימים לכך? ולמה לא מוציאים את כתיבת הבחינות לאנשים מקצועיים שעוסקים בהערכה ולא בפוליטיקה.

אז איזה בחינות בגרות היית מבטלת?

אני הייתי מבטלת את כל בחינות הבגרות, אבל אם צריך להשאיר מקצועות ליבה, הייתי משאירה את מקצועות השפה, בראש ובראשונה שפת אם, לאחר מכן שפות זרות, מתמטיקה ומחשב. גם המתמטיקה צריכה להיות ברמה יותר נמוכה. חוקרים רבים אומרים כיום שבשביל ההתנהלות בחיים כיום, ובשביל ההבנה של מהות המספרים, מספיקה מתמטיקה של עד כיתה ט’. שזה בערך 2 יחידות לבגרות. מי שירצה יותר ישלים וילמד באקדמיה.

ומה לגבי תנ”ך? המהות וסלע קיומנו?

זה כמו היסטוריה, אזרחות – “סלע קיומנו”. מכיר את “לא יעלה על הדעת”, אז אני מציע שכל אחד יבחן לפחות באחת מהמקצועות של “לא יעלה על הדעת”. כי כל המקצועות הללו הם מבוססי טקסט והרי לא ניתן ללמוד את כל “סלע קיומנו”, לכן אם ידעו דבר אחד לפחות, דיינו. העיקר שילמדו איך ללמוד את סלע קיומנו, ובמידה וירצו ללמוד עוד, ילכו וישלימו לבד.

אז מה תהיה המוטיבציה של התלמידים להקשיב בשיעור וללמוד חומר שהוא לא הולך להיבחן עליו?

אם המוטיבציה ללמוד מתבססת על מבחנים ואיומים, אז נכשלנו כי זאת לא מטרת הלימודים. צריך ללמד את הילדים ולעורר בהם את המוטיבציה הפנימית לרצות ללמוד, לרצות לדעת ולהיות סקרן. מערכת החינוך כיום מצליחה לרוב לדכא את הסקרנות ולכן צריך לפתח את הפוטנציאל והמוטיבציה. עוד אני חושבת שהמקצועות ההומניסטים הם לא משהו שאפשר להבחן עליו לבגרות. לא ניתן להבין ולפענח מהבחינות עד כמה התלמיד בקיע בחומר. במקום בחינה צריך לתת עבודות סיכום, בפתרון בעיות או סימולציות. מבחני הבגרות לא מתאימים למקצועות ההומניסטים.

האם היית מוסיפה בחינות בגרות שלא קיימות כיום?

לא הייתי מוסיפה, אבל הייתי מחייבת כל תלמיד להציג, או להכין פרויקט, או מחקר ברמה של 5 יחידות. הייתי מחפשת דרך להעריך את היכולות והכישורים החברתיים והמוסריים של התלמידים. הייתי רוצה לבדוק איזה תפיסות מוסריות יש להם? איזה מחויבות ערכית ומוסרית יש להם לחברה? האם הם מבינים את חוקי היסוד של מדינת ישראל? כבוד האדם וחירותו, צנעת הפרט, הבנה מה זה חברות ומה זה אי פגיעה ב”אחר”.

אז בואי תתייחסי גם למפת הישגי מבחני המיצ”ב שהתפרסמה לאחרונה?

זה סה”כ כלי ניהולי למנהלי בית ספר. אם אני הייתי מנהל בית ספר שקיבל ציון נמוך, לא הייתי מתרגשת, הייתי מבררת מה מקור הציון הנמוך, מנתחת אותו ודואגת לשפרו. המטרה של המבחן לתת משוב למנהל ושידע מה לשפר. לא צריך להלחיץ את התלמידים בגלל המבחן. אם במשך 5 שנים קיבל המנהל ציונים נמוכים, אז שיחזיר את המפתחות וילך הביתה כי הוא נכשל. המיצ”ב לא בודק רק את הציונים של התלמידים אלה גם את אקלים בית ספר והבעיה שבתי הספר לא מבינים את זה שהמיצ”ב רק עוזר להם למצוא את הפגמים והם מנסים למרוח ולטאטא מתחת לשטיח את הפגמים ע”י השגת ציונים, ובכך הם מלחיצים את התלמידים להשיג ציונים.

אז אולי הפתרון הוא שמבחני המיצ”ב יהיו מבחני פתע?

בהחלט וככה לא כל התלמידים החלשים לא יהיו “במקרה” חולים באותו היום. הבן שלי, לדוגמא, כבר שנתיים לומד לקראת המבחן המיצ”ב במתמטיקה של כיתה ח’ וזה לא הגיוני. כל המערכת  לוקה בכשלים, המורים לא מספיקים מוכשרים ללימודים, שיטות ההוראה לא מספיק טובות, אין תוכנית לימודים, וזה דבר שצריך לשפר. והאמת שגם כהורה, אני לא מוטרדת מזה שאם אני צריכה לשלוח את הילד שלי לבית ספר שקיבל ציון נמוך במיצ”ב, מה שאני הייתי רוצה לדעת זה מה המנהל עושה על מנת לשפר את ציוני המיצ”ב של בית הספר.

תגובות

תגובות

באנר לפוסט קטן

Related posts

באנר לפוסט גדול
  • Facebook
  • Twitter